|
אני צדה עכשיו
פנים מוכרות
רק הבהוב של זיהוי
אני חייבת
חייבת להיזכר
החזה כואב
אבל אני ממוקדת
אני אמצא
מישהו
שיודע
רק צריכה
שיחת אחת קטנה
היי, מה שלומך
ואז כאן
בתוך כל ההמון
בתוך כל הצעקות
בראש שלי
אני אזכר
בזה שאני לא רעה
לגמרי
הגבולות ביני לבין
כל מה שבחוץ
יחזרו להיות
שם
אבל זה
לא כאן
ואני לבד
ואין לי איך לדעת
את המכלול שלי
וכואב החזה
ואני מלאת אכזבה
זה כמו
חדר שנשאר חשוך
ואף אחד לא בא
כדי להדליק בו אור
אבל
את מי אני צדה בעצם
בשביל מי עיניי פקוחות
אוזני כרויות עד להתפקע
בין הדוכנים אני במרדף
רק אחרי
עצמי
אולי אצוץ ואוכל אני
להשמיע קול
שיהדהד בתוך החדרים הריקים |
|
|
אם בראשון לא
בא לה וגם בשני
שלישי עד שישי
אני חושב שבשבת
אני אביא ביד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.