בוא נניח
את הדברים על השולחן;
אתה ואני
זה הימור מסוכן.
עוד עלול להיות לנו טוב
אולי אפילו נהיה מאושרים לרגע
ניפול עמוק בחדוות האהבה
אל תוך זרועות העונג
סימביוזה נשגבת
בדרך הטבע
נפרח
אל תיבתו של נח
נצעד
מאושרים יד ביד
רואים צלול
בלי בלבול
אהבה זה הכל
אהבה זה הכלום
עד שהכל מתפוגג
כמו ששלג שורד
כמו נשימה עמוקה
כמו רווחת השתיקה
כמו טיפה מתנפצת
כמו שירה מתפרצת
כמו מילה שנשרפת
כי אתה ואני
זה עוד עלול להרגיש מדויק
עד שהשפע נחנק
והרעש מושתק
ואני ארדם
אפהק
אתחבא מאחורי אותה מסכה
אותה דמות שמנהלת אותי
ומיד מניחה
שאני זאת אני, ואתה זה אתה
כי לא אתה זה שגוזל את החופש ממני
אלא רק אני מעצמי
בשבילים הנסתרים של מעמקי ליבי
אני מפחדת שתשתעמם ממני
כשהכל יהפוך למוכר
אני מפחדת שתפסיק להתרגש ממני
כשהכל ירגיש ממוחזר
אני רוצה לפרוח לצידך
אבל שלא תהיה לי השמש
אלא האור
אני מפחדת שכשאחליט להתמסר
פתאום לא תחזור
ושאולי פשוט אין בי
את הכנות והאומץ שיש
לאותם אנשים שמסכימים לאהוב
עד הסוף
עם כל הלב
ומקבלים את
הכאב
שכרוך
באהבה
עומדת פגיעה
במרחק נגיעה
הקלפים שלי בחוץ
האהבה מתלקחת
ונותר רק לרוץ
להתרחק
ממנה כמו מאש
ואז אני במבט מתייאש
אומרת
לך
בשיחה יבשה
שהנצח הוא רגעי
אז בוא פשוט נתחבק קרוב
כי אתה ואני,
זה הימור מסוכן
בסוף
עוד עלול להיות לנו טוב |
