שאל אותי
משהו אחר
כמו
מהם רצונותיי העמוקים ביותר,
מה שולח צמרמורות במעלה עמוד השדרה שלי,
מה שומר עלי ערה בלילה

ואז אפנה אלייך
וארים את ראשי
וקולי יהיה חזק ובטוח
כדי לאפשר את המילים
שכל כך רוצות לצאת
אחרי
כל השנים האלה של ישיבה
באותן כיתות חלולות

ואשאל אותך
כרואה עצמי בדמותך
מה למדת,
כשהלכת בנתיב
אשר נבנה על ידי חברה אכולת צרכנות
צמאת עושר וכוח
והאם עצם קיומך
מצית אש מתחת לעורך
או האם איי פעם החלפת
את האמונות היקרות לך מכל
עבור קבלה ואישור של אחרים
ואם אינך מתחרט על דבר

אתה ודאי יודע את החוקים יותר טוב ממני
הם עשויים להיות חרוטים על מעטפת גופך,
אבל ראית גם אתה,
את הדרך בה השמש נמסה אל תוך הגלים
כשהמים הצלולים רועדים מעצם משקלם
ושלפעמים הדרך בה העלים מסתדרים על האדמה
הגיונית לך כל כך.

האם רצת יחף על קו החוף?
היכן שהאוקיינוס נושק נשיקות מלוחות על קצות בהונותייך?
האם התאהבת ביום בהיר אחד?
האם איי פעם באמת חיבקת את התובנה,
שאף אחד אף פעם לא יבין את כל כולך לגמרי?
אפילו לא אתה?
והאם לפעמים אתה תוהה,
היכן הכי מפחיד להיות
בתוך האהבה או לידה?

אני לא יודעת הרבה
למען האמת אני יודעת מעט מאוד
אבל מה שאני יודעת בוודאות
הם הדברים שלמדתי
מקניית כרטיס כיוון אחד
למקום בו לעולם לא דרכה רגלי
ושלא להביט לאחור
זה מתנה שווה הרבה יותר
מכל דבר ש"פיספסתי" בדרך.

אני רק יודעת
שכשהרוח שמסתחררת על עורי
ואצבעותיי שוחות ללא מאמץ בין גלי אוויר
שמתערבלים מבעד לחלון הפתוח
זה מה שמרגישים כשחיים
ושהטעם של הלא נודע
הוא הדבר הכי טהור
בחיים ללא שום התפשרות.