אני לא פוחד מאישה חכמה ממני,
או נבונה, או פיקחית...
כל עוד הלב שלה במקום הנכון

לכן, אם אני חכם מכם,
אל תרגישו מאוימים ותבכו כמו תינוקות,
הרי לא ציפיתם שלא יהיה קיים אדם חכם ממכם, נכון?
כאילו, אתם לא הכי חכמים בעולם, נכון?
גם אני לא הכי חכם בעולם,
למעשה יום-יום אני נתקל בכתבים ברשת של חכמים ממני,
בנים ובנות
אבל אני לא בוכה ולא מיילל,
ואין לי רגשי נחיתות, ואני לא מתבייש
אני יודע מה שאני יודע,
ואחרים יודעים מה שהם יודעים
הנקודה ש-כל אחד צריך להילחם על מה שחשוב לו,
לו, ולא למישהו אחר
וזה בסדר ש-כל אדם חושב אחרת,
ככה יש עושר של רעיונות והתפתחות בעולם
אבל ייתכן מאוד שאני יודע משהו קטן אחד או שניים,
שאפילו אנשים חכמים ממני פי שניים לא יודעים,
הם יודעים הרבה יותר, אבל דברים אחרים
וייתכן שאני חושב משהו או מאמין במשהו,
שהם לא חושבים או מאמינים בו,
וזה בסדר, גם כלפיהם וגם כלפיי
אבל כמו שהם לא מבטלים את עצמם לפניי,
אני בטח לא אבטל את עצמי לפניהם
אני לא אגיד "הם חכמים יותר, המחשבות שלי לא חשובות כמו
שלהם,"
הן כן חשובות, כי הן שלי, והן מייצגות אותי,
ולא משנה אם אני חכם יותר או פחות,
אם אני ככה או ככה,
זה מה שאני וזה מה יש
גם אם אני טועה
אבל אני לא טועה לגביי, ולגביי מי שאני,
וזה הכי חשוב
ואם אני אומר משהו, אני מאמין בו,
גם אם לאחר זה ייראה אווילי
כי בעצם אם כל אחד יילחם רק על מה שהוא עצמו מאמין,
לא יהיו מלחמות בעולם
אני מקבל את זה שלאחרים יש מחשבות אחרות,
גם אם אני לא תמיד מסכים, אבל אני לא משתיק אף-אחד
לכן, כמובן, על אף זה וזה וזה,
וכל הסיבות שבעולם,
יש לי זכות לחשוב מה שאני חושב, ולהיות מה שאני,
בלי שישתיקו אותי.

העולם עוד יהיה נאור יותר,
אולי לא בימינו, אבל יהיה
אנחנו עוד תינוקות, אנשים. תינוקות.