|
הבובה צורחת
זה כואב שהיא נפרמת
השעווה מטפטפת בין ירכייך
הביאו אלי את התקליט הגדול
אנגן אותו שוב ושוב
עד שתתחרפן, עד שתתחנן
יש בובה ויש יד
וכעת הם נפרדים
אין נשיקה לשלום
ואך לא לחיצת יד חמה
מה שיש זה עיניה הגדולות הבוהות
אומרות לי, חזור
ואני לא שומע,
נגינות התקליט מנגנות צרחות שקטות.
הבובה שלי |
|
|
למי שכתב:
"לפעמים אני
מעביר עמודים
באתר, בתקווה
שיופיע סלוגן
שכתבתי".
אני מזדהה איתך,
ומכריזה באושר
עלאי, שראיתי את
הסלוגן שלך!
ברכותי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.