חלמתי עלייך,
עומדת במרפסת עם המעקה,
רוח בפנייך, שיכורה מהלילה,
עוצמת עיניים,
לגופך שמלה לבנה ויד.

היית כל-כך יפה, גם כשהיית חולה,
גם כשגופך היה שבור ממחלה
עורך לבן למרות שאת תימניה,
וחיוך קטן על שפתייך למרות שאת עצובה
רציתי לנחם אותך, והבאתי לך עוגה
כיסיתי אותך לפני שתישני,
והסרתי את אף הליצן האדום מפלסטיק מעל אפך.

קמתי בבוקר,
זה יום יום נהדר
השמש זרחה, הציפורים צייצו,
אז לקחתי לציפורים את המשרוקיות וחזרתי לישון.

זה היה לילה אפל,
הייתי בדרכי הביתה
על הדרך עמדה מכונית,
לא היה איתה אף אדם,
אבל הפנסים היו דולקים,
ולידה היה מחשב לפטופ שניגן שירים רומניים.