היו ימים בהם הייתי יודע
מה אני מרגיש, במה אני נוגע
היום אני כבר ריק, כמעט מהכול
לא רוצה לדעת ובטח שלא לשאול
הייתי מוצא בכל פינה משמעות
הייתי תופר כל פצע במחט וחוט
הייתי חובש אפילו את השריטות
מפחד מעצמי, מתעמת עם הסודות
הייתי מעלים כל מה שרק אפשר
הייתי ממשיך לחוות את מה שכבר נגמר
הייתי שומר עליי ממך, שומר מכל משמר
הייתי מתקן מיד כל חלק שבי נשבר
היום כבר לא מוצא סיבה טובה להילחם
משאיר פצעים פתוחים, מדמם ומזדהם
כבר לא מפחד מכלום ובטח לא ממך
יום יבוא וגם את תרצי לברוח מעצמך.
היו ימים בהם הייתי מסתובב
כמו ציד ביער של רגש, את הכל אני כותב
בניתי מגדלים- שאף אחד לא יתקרב
הייתי קם כל בוקר ומטפח לך ת'לב
והיום אני חסין, שלב אחד לפני גיבור
היום אני שוכח כל מה שלא רוצה לזכור
כבר לא מרחיק ממני, פשוט קם והולך
למדתי הרבה בדרך
כשברחתי אז ממך. |