יֵשׁ לִי יָם,
בֵּין גַלָּיו סְעָרוֹת וּרְחָשִׁים.
אַצְמִיד קוֹנְכִיָּה אֶל אָזְנִי
לִשְׁמוֹעַ תִּקְוָה מֵאֶרֶץ אַחֶרֶת.

כְשֶׁאֶקַּח מִלּוֹתָיו שֶׁל גַּל
אֲשֶׁר בְּמֵהֲלוּמוֹתָיו אוֹמֵר דָּבָר,
מְסַפֵּק בְּדִיָּה לִפְנֵי חוֹף
לִפְנֵי שֶׁיַּחֲזֹר אֶל הַסּוֹף
אַתִּיר לְעַצְמִי זִכְרוֹנוֹת.

אֲנִי אִישׁ פָּשׁוּט
לֹא גָּדוֹל אוֹ  רָחָב כְּמוֹ יָם.
אֵינִי גּוֹעֵשׁ כְּגַלֵּי זַעַם וְזַעֲפָה
אֵינִי עָמוֹק כִּמְצוּלָה רְחוֹקָה.

אַך תָּמִיד אַקְשִׁיב לְלַחֲשָׁיו
וְאֶגְמַע אֶת שֶׁפַע סִפּוּרָיו.
אֵדַע וָאָבִין מִתּוֹך חָכְמָתוֹ
עַד בִּזְכוּתוֹ אֶתְמַלֵּא.

28/2/17
כל הזכויות שמורות
לדן בן שלום