[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אישה בלונדינית מביטה בי מבעד לעיניה הכחולות.
שכחתי את שמה,
היא החלה לדבר איתי.
דיברנו ואז היא אמרה, "מה לך ולשואה".
הצטמררתי.
הרגשתי שסכינים חודרות אל תוך לבי.
מצמצתי בעיני החומות, מבעד למשקפי הראיה שלי. נשכתי שפתי
ושתקתי כדחליל.
לבי פעם בחוזקה, חשבתי מה עובר בראש אותה אישה, מבחינתה השואה
שייכת אך ורק לאשכנזים.
אומנם מוצאי חצי מזרחי, אך החצי השני שלי אשכנזי.
מה היא באמת יודעת אודות משפחתי.
נשאבתי לשתיקה.
גם אם למשפחתי לא היה קשר לשואה, ואיש מהם לא היה נרצח, עדיין
היה לי קשר לשואה.
לפני היותי יהודיה, אני אנושית.
כל אדם אנושי אשר קרא, ראה על מלחמת העולם השנייה, ברי שיש לו
קשר לשואה.
מי שלא שמע על השואה או מתכחש לשואה,
הנו כסיל או אנטי יהודי או לחלופין סביבתו לא ראתה לנכון ללמד
על אותה התקופה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הלואי שהייתי
שיכור

הצלול


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/2/17 12:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בת מלכה

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה