עברתי ימים כלילות בניסיון להבין,
אם אני כרוב
אני לא סבור שאני כרוב,
גם הקרובים אליי לא סבורים שאני כרוב,
אז למה אני מרגיש כמו כרוב?
"אולי בגלל שאתה חסה,"
אמר לי שוקי מהמכולת בעודו מקלף עטיפת מסטיק,
"כאילו, חסה וכרוב זה די דומה,
יש כאלה שמתבלבלים,"
"אבל אני לא מרגיש כמו חסה,"
אמרתי לשוקי, והוא דחף את המסטיק לפיו והביט בי,
"הרי אם הייתי חסה, הייתי מרגיש כמו חסה,"
"שמע," אמר מושיק, ולעס,
"אולי אתה חסה שחושבת שהיא כרוב,
כאילו, במודע, אתה חושב שאתה כרוב,
ושאתה יודע את ההבדלים,
אבל בתת-המודע, את חסה שלא מבדילה בין חסה לכרוב,
וחושבת שהיא כרוב,"
"וואו... זה מפחיד!" אמרתי לשוקי,
"שוקי, תגיד לי מה לעשות, שוקי! תעזור לי!"
שוקי הסתכל עליי בערמה, "אתה רוצה שאני אעשה לך היפנוזה?"
"אתה יודע לעשות היפנוזה?" שאלתי אותו בפליאה,
"בטח," הוא אמר, "פוכטר הסנדלר לימד אותי," הוא אמר בגאווה
"אז תעשה לי היפנוזה, שוקי! תעשה לי!"
"טוב... תתרכז..."
"זהו," הוא אמר,
"מה זהו?" שאלתי,
"עשיתי לך את ההיפנוזה, איך אתה מרגיש?"
"כאילו עקרו לי חלק מהמוח," אמרתי בעצב,
שוקי היה נבוך, "לא נורא, המוח יתמלא בדברים חדשים,"
הלכתי לביתי, ובדרך פגשתי את קסלר הזקן,
"היי, אבטיח," הוא קרא לי, "שמעתי שאתה חושב שאתה כרוב,"
"אני לא כרוב," אמרתי, "עכשיו אני כרוב שחושב שהוא בן-אדם,
לכן אני חושב שאני בן-אדם... אני חושב,"
קסלר הסתכל עליי בתמיהה, "מה שתגיד, אבטיח. מה שתגיד."