New Stage - Go To Main Page


פעם הייתי שונא את הלילות. לשכב על המיטה, לעצום את העיניים.
לחשוב. מחשבות שורפות לי את המוח. מה יהיה, מה יקרה. דקות
חולפות כשעות. דממה מוחלטת עוטפת את אוזניי, אך ליבי צורח. כל
הבעיות מתעוררות. הלילה תכליתו היא מנוחה, אז מדוע אני לא נח?
עטלפים ערים בלילה, אני תוהה. כשהחושך והירח תופסים מקומם
בעולם, הלילות מגיעים. הם נמשכים כשנים.


היום אני אוהב את הלילות. לשכב על המיטה, לעצום את העיניים. לא
לחשוב. לנוח. הדממה חדרה גם אל ליבי. הבעיות נרדמות, יחד איתי.
רגעים של שקט, תקווה. עטלפים ישנים בבוקר, אני תוהה. אולי
יכולתי להיות אדם בלילות ועטלף בימים? הם נמשכים מעט מידי זמן.
הלילות. ומה אם הייתי מבקש שלא להתעורר?



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/3/17 7:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אבירם תורג'מן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה