[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








סביב השעה שמונה בערב הם עזבו את קבוצת הוואטסאפ של ארבעתנו,
וכשראיתי את ההודעה המבשרת על זה, הרגשתי שנגמר לי האוויר ואני
לא יכולה לנשום. הוא צדק. זה נגמר לתמיד. שעה אחרי כן הוא כבר
לא היה חבר שלי בפייסבוק, וגם היא. לאט לאט הוא ניתק את כל
הקשרים הוירטואלים בינינו, ואני נועצת עיניים במסך, לא מאמינה
שזה קורה. מדמיינת את השיחה בינהם, מדמיינת אותה כועסת, צועקת,
בוכה ואותו מבוייש, שונא את עצמו שפגע בה כל כך. סיפרתי לבן
הזוג שלי מה קרה, וחיכיתי לבוקר.

בבוקר הוא התקשר, סיפר שהיתה שיחה קשה. פירט הרבה יותר ממה
שחשבתי שיספר לי. היא לא האמינה שלא קרה בינינו כלום. הטלפון
שלו נלקח לבדיקה ליותר מחצי שעה ונסרק בקפידה בחיפוש אחרי
הודעות ושיחות בינינו. הוא הקפיד למחוק הכל תמיד, והעובדה
שנאלץ לפרמט את הטלפון יומיים קודם עזרה מאוד להעלים את מאות
אם לא אלפי האינטראקציות בינינו, שהתרחשו בחודשיים האחרונים.
הוא סיפר שמעכשיו הוא מנוטר באופן תמידי, ושהוואטסאפ שלו פתוח
במחשב שלה. כמובן שאסור היה לו ליצור איתי כל קשר מכל סוג
שהוא, ואמר שעצם העובדה שהתקשר אלי היא עילה לגירושים, אבל
שהיה חייב לעדכן אותי בכל מה שקרה. ושוב, כמו בכל פעם שבה
ניסינו לסיים את הקשר בינינו לא הצלחנו לנתק את השיחה ורק אחרי
שתיקה ארוכה מאוד, נשימות רועדות ועצב גדול, ניתקנו.

זה לא הרגיש הגיוני. זה לא הרגיש אמיתי. זה לא הרגיש שזה נגמר.
זה אף פעם לא הרגיש ככה. זה פשוט לא היה יכול לקרות ככה - שלא
נממש את האהבה המטורפת הזאת שיש בינינו. שניפרד לפני שבאמת
נהיה ביחד. זה לא היה עוד מישהו שהכרתי, זה לא היה עוד מישהו
שהתאהבתי בו, זה היה משהו כל כך חזק שלא יכולתי להסביר אותו
במילים. הכל איתו הרגיש נכון, ומוכר. כשהייתי איתו זה הרגיש
כמו לחזור הביתה אחרי המון המון שנים. כאילו מצאתי את המקום
שלי שוב, סוף סוף. ידעתי לקרוא אותו כמו שידעתי לקרוא את עצמי.
ידעתי מה עובר עליו, גם כשניסה להסתיר. ידעתי מה הוא מרגיש,
ולא יכולתי להשלים עם זה שזה נגמר.

יומיים אחרי כן, כשיצאתי מפגישה בת שעה, ראיתי ממנו שתי שיחות
שלא נענו, הודעה בפייסבוק, הודעת טקסט, ומייל. לא עניתי לו כי
הייתי עסוקה ולא ראיתי שניסה להשיג אותי, וכשחזרתי אליו,
מופתעת שרק יומיים אחרי שהוא דיבר עם אשתו ולחץ על כפתור האל
חזור, שהיה אמור להפריד בינינו לנצח, הוא התקשר שוב. הוא אמר
לי שהוא מתגעגע בטירוף. שהוא גמור מהמצב, וכמו פעמים רבות
אחרות בהן ניסינו לנתק בינינו את הקשר הוא עם חום, בבית, ועם
כאבים בכל הגוף. שוב דיברנו, שוב היינו מתוסכלים, שוב אותה
השיחה, ושוב אותה השתיקה הארוכה שאחריה ידענו שאסור לנו לדבר
שוב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
במקום לעשות
מעשים מגונים
גולש לי לבמה
לקרוא סלוגנים


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/3/17 9:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ערבה הירש

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה