זכרון
התנועה ההיא של משהו עבה ממש בסוואטו של שנות ה 80 עם מוזיקה
שחורה שמקפיצה ומערסלת אותך. רק תתחבר
בזווית עיין לא מקרית של איך צריך לזוז. קולט את העבה נע עם
עיניים עצומות תנועה בטנית איטית ועוצמתית עם המוזיקה. היה שם
איזה חיבור קדמוני לאפריקה, לאיזה שבט קדום של אבות שהוא הרגיש
בוויברציות של החלב אם, צד שני כוסיות בתנועה ישראלית, דרך
החומוס ואני ואני עוצם עיניים ומאמץ את התנועה ומפנים אותה.
היום בטח 20 שנה אחרי, התנועה בתוכי ואני העבה, כנראה, או סוג
של,,,
והסואטו כבר עף.
והכוסיות כבר בטינדר של הבוגרים, שמגרדים מהוול
ואני התנועה חיה בתוכי. |