איזה יום היום איזה יום, יום ראשון. מה עושים ביום ראשון. מה
שעושים כל יום. מה עושים כל יום? מה שעושים ביום ראשון.
לילה יורד על העיר התחתית שלי, ואני לובש את חיוך הג'וקר והולך
להתבודד בעיר המוכרת לי כל-כך.
יש את בית הקברות של... שזה המקום החביב עליי ביותר להאזנה
לקולות הנפש וקולות שמימיים אחרים.
אני רואה ציפור גדולה ענקית, בגודל שולחן, עפה מראש הגג של בית
הקברות של... אל הכביש של...
היא חוטפת תינוק מעריסתו בעגלה ועפה מלאה חדווה להאכיל את
גוזליה הקטנים. זה מראה משובב נפש, ואני מחייך בלבביות לאותה
ציפור ששפר עליה מזלה.
אם התינוק מדברת עם שכנה, ולא שמה לב, עד שהיא פונה שוב להניע
את העגלה, אך אבוי, אין תינוק,
זה מה שקורה כשלא שמים לב. ציפור ענקית בגודל של שולחן עלולה
לחטוף לה את התינוק, וזה מה שאכן קרה.
היא בוכה, היא צועקת, היא אחוזת תזזית, היסטריה, פניקה. אין מה
לעשות, איך אפשר לעצור ציפור בגודל שולחן שעפה מי יודע לאן,
ובוודאי טפרי הציפורניים שלה כבר הרגו את התינוק בלי כוונה
בדרכה אל הקן, כשהיא אוחזת בו.
טוב, זה עוד יום רגיל ב... והמתים...
היא בוכה, היא צועקת, היא אחוזת תזזית...
מה ישפר את מצב רוחה של האם לשעבר? כמובן, חיוך.
אני אץ רץ לשם כמו שדון מהגיהינום, אוחז בפניה ופותח לה חיוך
מאוזן לאוזן על הפנים. "למה כל-כך רצינית?" אני שואל. למה למה
למה.
ומה ישפר את מצב רוחי? שוקולד, לו היה לי שוקולד. אך אסתפק
בסיגריה.