[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אני סילפן
/
עולם אכזרי

בעולם האכזרי שלכם כבר אי אפשר למצוא אהבה. שני אנשים זרים
מחליטים יום בהיר אחד להפוך לזוג, לתת הכל אחד לשני. ספרי
פנטזיה עתיקים שכתבו בעלי אינטרסים לא ידועים קובעים את
החוקים. ספרי פנטזיה עתיקים שכתבו בעלי אינטרסים לא ידועים
שולחים אנשים תמימים להרוג ולהיהרג. לכרות ראשים של ילדים מול
המצלמה. אתה הולך ברחוב בטוני תחת בניינים מתכתיים וכל מה שאתה
רואה זה מסכות של עור על עצמות יבשות וגידים המלאים דם כחול
צבוע באדום. איברים מסתדרים בצורה תמוהה כבר מליוני שנים.
חורים מסוימים שווים יותר מאחרים. אם כולנו עשויים מכוכבים למה
הם כה מעלינו ואנו נותרים להביט בהם, חסרי ישע, מהתחתית.
ברקמות רכות עשויות פירורי עצים מביעים דעה כשהם אומרים שאף
דעה לא נכונה יותר מהשנייה. שאף תרבות לא מתקדמת יותר מהשנייה.
יוצרים בועות של אש כדי למחוק אנשים באדמה רחוקה. הורגים
ונהרגים למען ערכים שמעולם לא פקפקו בהם. העולם שלכם אכזרי
והוא הופך אותי לאכזרי. מזיזים את הלסת מעלה ומטה כשהשיניים
נוצצות ולבנות, מצביעים עם האצבע. אתה לא יכול לדעת מה יקרה
מחר והם מצפים ממך להתקיים בשלווה, בלי להשתגע. אתה חייב לעשות
דברים כי אתה מתוכנת לכך. אתה מתוכנת לאהוב חורים מסוימים יותר
מאחרים. אתה מתוכנת לעשות הכל עבור החורים הללו. והם מצפים ממך
להתקיים בשלווה. אתה מנסה למצוא נחמה בדברים פשוטים, בטבע אבל
זה משעמם אותך. אתה מנסה ליצור משהו מעצמך והם מקמטים את זה
וזורקים לפח, כי במסכים שלהם אין מקום לאנשים שיושבים למטה.
אתה מנסה למצוא יופי במסכות העור העטופות על עצמות יבשות אבל
לא מצליח. וגם כשאתה מצליח לא אכפת להם. אז אתה מעביר את הימים
בשאיבת צמחים או בשתיית רעלים. בניסיון לקטוף רגעים סבירים
בזמנים של אופל. העולם שלכם הפך להיות אכזרי ולאף אחד לא אכפת.
אנשים משתמשים בבועות אש כדי להשיג פירורי עצים כדי להשיג מקום
במבנים המתכתיים. אתה הולך ברחוב ומביט בהם מלמטה, והם יורקים
עליך מלמעלה. רק לקחו הפסקה קטנה מהחור שהם השיגו. ואתה מקנא
בהם. כי אתה מתוכנת כך. הירח מחליף את השמש, ומאיר לך את החדר;
את המיטה האומללה, אתה לא מצליח לישון. חושב על החורים ועל
פירורי העץ ועל בועות האש. אתה מביט בחושך המוחלט ומנסה להתפקס
על הנקודה החשוכה ביותר. אולי שם תהיה תשובה. אך מה שחוזר עליך
הם רק זכרונות כואבים כשגם אתה ניסית להשיג פירורי עץ וחורים,
ודעות, ולהיות אכזרי ואתה נשאב אבל אתה לא יכול להתמודד עם זה.
אתה מנסה לסגור את העיניים, לכסות אותם עם הידיים ואתה נשאר
להתפתל בלילה במיטה האומללה שלך, תחת אור הירח.
בעולם שלכם, אני אהיה הכי אכזרי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה אתה כל כך
מופתע?







בולעת


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/3/17 9:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אני סילפן

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה