מדענים מאוניברסיטת שנגחאי שבדקו את אחד הבתים בעיירה כפר סבא,
חשפו ממצאים שהובילו למסקנה מפתיעה. מאמר על המחקר המסקרן
פורסם בכתב העת המדעי global science  היוצא לאור בבירה
בייג'ינג. העיתון "בחפץ לב" מביא את תרגומו לעברית לנוחות
הקוראים שעדיין אינם שולטים בשפה הסינית.

מזה שנים ידוע על תופעה משונה בבית שבעיירה החרבה כפר סבא
המצויה במחוז ישראל פלשתינה שבמזרח התיכון. ד"ר עבדאללה לוי
היה הראשון לתאר את התופעה במחקרו המונומנטלי משנת 2082
"תופעות משונות במזרח התיכון". אמנם עיקר המחקר הוקדש לתופעת
הפתקים הרבים התחובים בתוך קיר גבוה שנמצא בין הריסות העיר
ירושלים ועיגולי הבד העגולים שנמצאו בסביבתו, אך בשולי המחקר
נזכר גם בית אחד שלפי האמונה הרווחת אסור היה להתקין בו
וילונות. ד"ר לוי הסתפק בתיאור התופעה ולא חקר את פשרה.
צוות חוקרים מהפקולטה למדעי האמונה והמוח שבאוניברסיטת שנגחאי,
בשיתוף המכון לארכיאולוגיה של העבר הקרוב בראשות פרופ' צ'ונג,
בדק את התופעה לעומקה. הצוות הגיע לבית המדובר וביצע בו סדרת
חפירות, בדיקות מעבדה ואנליזות שונות בהתאם לפרוטוקול המדעי
המעודכן שאושר בישיבת הממשלה הסינית העולמית. מהבדיקות עולה כי
לפני כמה עשרות שנים, הייתה העיירה כפר סבא עיר משגשגת ופעילה
על אם הדרך שבין תל אביב וחיפה, שתי ערי ענק שחרבו בעקבות המרד
שידובר בו להלן. החוקרים מעריכים כי בכפר סבא ישבו בין חמישים
למאה אלף תושבים שעסקו בפעילות כלשהי הקשורה למבנה מסחר ענקי
שהאות G נמצאה מוטלת בכניסה אליו.
כקילומטר אחד מערבית ממבנה ה- G נמצא הבית המדובר שיכונה להלן
"בית הוילונות". הבית נשאר עומד על תילו אך אינו מיושב כמו גם
שאר הבתים שבסביבתו. להפתעת החוקרים, נמצאו בתוך הבית שרידים
המעידים על כך שפעם היו בו וילונות מסוגים שונים. בדיקת
השרידים העלתה כי בחלון שבחדר האורחים היה וילון גלילה מסוג
מסך הנגלל כלפי מעלה. בחלון המטבח ובחדרי השינה היו וילונות בד
תלויים על פס נחושת (קרניז) ואגודים בשני קצותיהם. בחדר
האמבטיה, מעל אגנית שבורה, היה וילון פלסטיק שכנראה חובר בקרסי
מתכת לצינור פלסטי היוצא מן התקרה.
לאור ממצאים אלו, הגיע צוות החוקרים למסקנה ראשונית כי האמור
במחקרו של ד"ר עבדאללה לוי בענין הבית האמור, הינו אמונה חסרת
בסיס.
מאחר ותקציב המחקר שניתן לצוות החוקרים, נוצל רק כדי מחציתו,
המשיך הצוות לבדוק אתרים נוספים בעיירה כפר סבא. הצוות אסף
ממצאים שונים ואחד מהם שינה לחלוטין את עמדת הצוות בעניין בית
הוילונות. במקום אחר בעיירה, קרוב למקום בו היה השוק העירוני,
נמצא ספר זיכרונותיו של הדקוראטור המקומי הנרי פלאביוס
"וילוניות היהודים".
הדקוראטור פלאביוס מספר בספרו על בית שהתקין בו וילונות
ושכעבור עשרים שנה, נקרא לשוב אליו בדחיפות. תיאור הבית
ומיקומו זהה לחלוטין לבית הוילונות. לדברי הדקורטור הוא התקין
תחילה את הוילונות במטבח, בחדרי השינה ובאמבטיה. כשהגיע כעבור
שנים להתקין את וילון המסך בחדר האורחים, הוא מצא כי הוילונות
שהתקין שנים קודם לכן, חנוקים מאבק. מבעלת הבית שמע לחרדתו כי
בעשרים השנים שחלפו מאז התקין הוילונות לראשונה, לא טרחה זו
לכבסם ולנקותם מאבק. פלאביוס ניער קלות את הוילונות והשיבם
לחיים. למרות התנגדות וילון גלילת המסך להיות מותקן בבית אכזר
ומוזנח שכזה, ביצע הדקורטור את מלאכתו ולעת ערב עזב את המקום
תוך שהוא מותיר מאחוריו את וילון המסך מייבב. בלילה התקשה
הדקוראטור פלאביוס להירדם. מצפונו העיק עליו. לפיכך הוא קם
ממיטתו וצעד לבית הוילונות כשמצנפת לילה על ראשו והוא לבוש
בפיג'מת פס (מכאן מסקנת החוקרים שהאיש היה רזה מאוד).
כל שביקש הדקוראטור היה לדרוש בשלום וילונותיו החנוקים ולהרגיע
את וילון המסך המייבב. כשהגיע לקרבת הבית הוא הופתע לשמוע את
וילון המסך נואם נאום חוצב להבות באזני וילונות הבית.
הדקוראטור הבחין כי גם וילונות מבתים אחרים היטו אוזן ושתו את
הדברים בצמא. עיקרו של הנאום נסב סביב קשיי הנשימה מהם סובלים
הוילונות. קשיים אלו מקורם באבק המחניק מחד ובהימנעות המוחלטת
מניקיון הוילונות, מאידך.
לפתע הנמיך וילון המסך את קולו וכממתיק סוד אמר לחבריו
הוילונות: "לא סתם הגעתי אליכם היום לראותכם בסבלכם. ולא סתם
וילון אני, כי אם וילון מסך. ומסך הריהו מסיח, מה שבני האדם
מכנים משיח". ואז הרעים בקולו ושאג: "אני הוא המסיח. ברכו את
המסיח!"
"יחי המסיח", לחש קהל הוילונות בהיסוס.
"לא שומעים אתכם" זעק וילון המסך מעל הבמה עליה ניצב.
"יחי אדוננו המלך המסיח" צרחו הוילונות במלוא גרון בקולות שרק
אזנו המיומנת של הדקוראטור יכלה  לשמוע.
וילון המסך הביט בקהל מאמיניו בשביעות רצון עצמית ואז לחש
לעברם "מהיום אנו חדלים להיות פסיביים. ננקוט צעדים של ממש.
נמרוד באנשים שלא מנקים אותנו. מרגע זה נצנח כולנו מטה
ממסילותינו. שביתה מוחלטת עד שנשיג את מטרתנו ונבטיח ניקיון
לוילונות. אחת לחודש לפחות" צרח וילון המסך ונופף בידיו.
וילונות הבית ענו אחריו כהד "ניקיון אחת לחודש". קריאות תמיכה
ועידוד נשמעו גם מכיוון הוילונות שבבתים הסמוכים.
מאותו רגע ואילך, מספר הדקוראטור בזיכרונותיו, צנחו כל וילונות
הבית. בבוקר שלמחרת חרכה השמש את הרהיטים שבחדר האורחים. השמש
צרבה את עיני המבשלת במטבח עד שזו נכנעה ופסקה ממלאכת הבישול,
חדר האמבטיה הוצף כולו במי המקלחת.
כבר למחרת היום הוזעק הדקוראטור להגיע לאותו הבית. הוא ניסה
לפייס את הוילונות ולדבר על ליבם אך אלו הפנו אותו לוילון
המסך. זה האחרון התגלה כנושא ונותן קשוח והתנה את סיום השביתה
בקבלת התחייבות כתובה וערובות מגורמי חוץ שיבטיחו את הניקוי
החודשי.
בעלי הבית היו אובדי עצות ובקשו מן הדקוראטור שיחליף את
וילונות הבית בחדשים. אלא שהוילונות הקיימים התעקשו להישאר
במקומם והעלו טענות בנוגע לקדושת האדמה ושיהודי לא מפנה יהודי,
טענות שהדקוראטור לא הצליח להבין. גם הוילונות החדשים שהביא,
סרבו בכל תוקף להפר שביתה ולהיתלות במקום חבריהם השובתים.
מהר מאוד חדלו אורחים לבוא בשערי הבית. יושביו התהלכו רעבים
באין מבשלת שתבשל בעבורם ואם לא די בכך, החל עורם לגרד מאחר
וחדלו להתקלח בהעדר וילון במקלחת.
למחרת היום הצטרפו גם הוילונות שבבתי השכנים לשביתה. כעבור זמן
קצר גם הוילונות שברחובות הסמוכים החלו לשבות. מעגל הוילונות
השובתים הלך והתרחב ובסופו של אותו החודש הייתה השביתה כללית
והקיפה את כל וילונות הארץ.
"התרוצצתי כמו משוגע", מספר הדקוראטור בזיכרונותיו. "מכל מקום
נשמעו קריאות תחנונים של בעלי בתים מיואשים, אך אני לא יכולתי
לעשות דבר". הדקוראטור ידע בדיוק מה הבעיה ומה הפיתרון לה אבל
לא מצא דרך לחנך את כל הציבור בדבר חשיבות ניקוי הוילון. כמוצא
אחרון ביקש הדקוראטור להיפגש שוב עם וילון המסך אך דרכו נחסמה
בידי וילונות עבים שהפנו אותו  למזכיר הראשי בלשכת וילון המסך.
המזכיר הראשי, וילון מלמלה דקיק אמר לדקוראטור בטון מתנשא
ש"המלך המסיח מודיע שאין על מה לדבר". כך קרה שכל הוילונות
הלכו אחרי מנהיגם הנערץ והתוצאות היו הרסניות:
בבתי הכנסת נשרו הפרוכות המכסות את ארונות הקודש. טליתות נשרו
מכתפי המאמינים. אנשים זנחו את דתם הישנה והחלו מאמינים בדתות
החדשות: טבעונות וצמחונות. גברים ונשים מצאו עצמם לפתע
מעורטלים באמצע רחוב סואן מאחר ובגדיהם גילו לפתע ששורשיהם
בוילונות קדומים. אנשים חששו לצאת מן הבתים והפעילות המסחרית
והתעשייתית בארץ נפגעה אנושות. הצגות תיאטרון לא יכלו להתחיל
בהיעדר מסך שיעלה ולא היה על מה להקרין סרטי קולנוע. התרבות
הלכה ודעכה. ביחידות הצבא נשרו הוילונות שכיסו את המפות
הסודיות ואת הקודים הצבאיים. הצבא ניצב אובד עצות נוכח השביתה
הפראית. צבאות אויב ניצלו את המבוכה בה היה נתון הצבא ואת
השיתוק שאחז בתעשייה והחלו כובשים נתחים מן הארץ. הבלבול היה
נחלת הכול. מלחמת הכול בכול השתוללה בכל רחבי האזור. הערים
הישנות נחרבו והתושבים שנותרו הצטופפו בעיר הבירה החדשה, סן -
וילון או בשמה העברי הקודם אשקלונה. השקט הושב על כנו רק אחרי
שצבא סין השתלט גם על האזור הזה כפי שעשה בשאר חלקי העולם.
מאז, חסל סדר וילונות האתמול. וילונות גלילה מבמבוק סיני נתלו
במקומם בכל מקום.
הדקוראטור ממשיך ומתאר את שעבר עליו בסן - וילון אך חלק זה
שבזיכרונותיו אינו רלבנטי למחקר.
לדעת צוות המחקר, זיכרונותיו אלו של הדקוראטור המקומי, מאירים
באור חדש את הממצאים שנמצאו בבית הוילונות. לפיכך הגיע המחקר
למסקנות שתמציתן היא כדלקמן:
1. בין הוילונות הייתה תקשורת פעילה.
2. האדם היחיד שהיה מסוגל לשמוע ולהבין את שפת הוילונות, היה
הדקוראטור פלאביוס מכפר סבא.
3. הודות לתקשורת היעילה, הצליחו הוילונות לארגן מרד כללי.
4. מנהיג המרד היה וילון המסך.
5. למרד היו השלכות במישורים הדתיים, החברתיים, התרבותיים,
הכלכליים והצבאיים.
6. המרד הוביל להתמוטטות המדינה שבתחומה שכנה העיירה כפר סבא.
צוות המחקר מצביע על יתרונו המובהק של הוילון הסיני המסורתי
שאינו דורש ניקוי והוא סוד כוחה של האימפריה הסינית.
בכוונת הצוות להשתמש ביתרת תקציב המחקר לצורך חקירת עברה של
אשקלונה והתפקיד שמלאה בעבר בחיי תושבי האזור.

עד כאן המאמר המדעי המתורגם. העיתון "בחפץ לב" מאחל לכל קוראיו
שנת דרקון שמחה.