בוא אני אלמד אותך איך כותבים שיר, שירה
תסתכל
אני אלמד אותך איך כותבים שיר, שירה
תראה
אני יושב לי ככה בזולה מול החלון,
יש לי סיגריה וחלון פתוח,
כדי לא לזהם את אוויר הבית
אין לי שתייה, כי אני לא צמא,
אבל אם אתה כן...
אני מעשן את הסיגריה הזו,
אני לא רואה סיטקומים מפגרים,
לכן אני לא קורא לסיגריה "מקל סרטן",
ולא מאמין שהיא מקצרת את חיי בדקות מסוימות
אתה מפגר שאתה חושב ככה,
תקרא ספרים במקום לצפות בטלוויזיה
עכשיו אני אלמד אותך איך כותבים שירים
זה לא בעיה ואני יכול ללמד גם ילד מפגר
כל אחד יכול לכתוב שירה, לא צריך להיות גאון,
תראה אותי, אני לא גאון,
אני אפילו מטומטם,
והנה כתבתי שיר, שירה.
אני אלמד אותך איך כותבים שיר, שירה
אתה יושב עם העט ושום-דבר לא יוצא
למה
כי המילים לא באות אליך
אבל אליי כן
למה המילים לא באות אליך?
(ואליי כן)
כי אתה לא קורא להן
הן לא יבואו סתם, צריך לקרוא להן
איך קוראים להן, למילים?
לא בשם
כותבים כתיבה חופשית
תפתח מחברת ותכתוב בלי לחשוב
כל מה שעולה לך בראש
גם אם אין בו הרבה
תכתוב, לא משנה מה,
כל שטות מזוינת
תכתוב "אין לי מה לכתוב"
תכתוב את זה שאין לך מה לכתוב
תכתוב
כל מה שעולה לך בראש,
בלי לחשוב
כל יום כמה דפים.
אני אלמד אותך איך כותבים שיר מזוין
קראת למילים כמו בשיר הקודם?
יופי
עכשיו תחכה שיהיה לך מה לומר
אם אין לך מה לומר, תכתוב,
ומה שיש לך לומר יבוא בעצמו,
כי בעצם תמיד יש לך מה לומר
מקסימום תמחק את המילים הראשונות,
עד שהרעיון התגבש
שירה זה בעצם סיפור מגומגם,
נאום מגומגם, מונולוג מגומגם,
הוא בנוי מנקודות
כל שורה בערך היא נקודה,
כלשהי, למחשבה, לרעיון,
וכמה, הרבה, נקודות מרכיבות את השירה
עכשיו אתה יודע איך כותבים שירה?
אז עכשיו תדע איך כותבים סיפור.
אני אלמד אותך איך כותבים סיפור
אני אעשה את זה
זה אותו דבר (כמו עם שירה), רק רחב יותר
לא מגומגם
תתחיל ממשפט, חפץ, תיאור,
ותפתח את זה לעוד התרחשויות
אל תנסה לשלוט בסיפור,
הסיפור שולט בך,
הוא רוצה להיכתב כמו שהוא רוצה,
לא כמו שאתה רוצה
אתה כמו אלוהים לפרח,
נותן לו את הכוח לצמוח ולפרוש עלעליו,
אבל הפרח כמו הסיפור הוא זה שצומח,
לא אתה
אתה נותן לו רק את כוח החיים,
הסיפור עושה את השאר לבד
הסיפור נכתב לבד
אתה כותב והסיפור נכתב,
כמעט בלי מאמץ,
כי לימדתי אותך לקרוא למילים,
והן באות. |