איריס לוי / לבדה |
אפור
ירח נוגע באדום,
פוסעת משאירה צעדים של
מחשבותיה שנספגו
על החול הקר.
שיערה מתבדר לצלילי
הבריזה.
שחר מעיר קרני שמש,
האופק רחוק קרוב
אליה
צועדת לתוך קצף
הגלים
שמרעידים אצבעותיה,
ובתוך ההמון רק היא
עם עצמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|