[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ערבה הירש
/
המהנדס - פרק אחד עשר

קמתי בבוקר ושלחתי לו הודעה, מבשרת לו על העדכון האחרון. הוא
היה בהלם ולא ידע איך להגיב. הסברתי לו את השתלשלות העניינים,
וחיכיתי לאחר הצהריים, השעה בה היינו אמורים להגיע אליהם.
כהרגלנו הצלחנו למצוא את הזמן שלנו לבד, ובשלב כלשהו, כשהיינו
רק שנינו בלי חשש שאף אחד אחר ישמע אותנו, אמרתי לו שאני לא
יכולה יותר. שהוא חייב לדבר איתה, הוא חייב להגיד לה משהו, הוא
חייב לרמוז, הוא חייב לברר אם יש סיכוי שזה יקרה.

הוא שוב חזר לאותה הנקודה, ואמר שאין שום סיכוי שבעולם שהיא
תזרום עם דבר כזה. שהוא מכיר אותה, ושאם הוא יעלה את הרעיון,
היא עלולה לחשוד והכל יתפוצץ. "אני לא רוצה לאבד אותך, את לא
מבינה?" הוא חזר ואמר, והבטיח שזה מה שיקרה אם ילך וידבר איתה.
סירבתי להאמין. היתה לי תקווה שהיא תהיה סבלנית, סלחנית,
שתבין. התעלמתי מהעובדה שרעיון פתיחת הקשר הוא משהו שהעליתי
בפני בן הזוג שלי כבר לפני שנים, והוא ידע שזה משהו שאני
מעוניינת בו כבר מזמן. הוא ניסה להזכיר לי, אבל לא הייתי מוכנה
לשמוע.

הרגשתי כל כך פגועה. ראיתי בסירוב שלו לא לדבר איתה רצון שלו
להנות מכל העולמות. ככה הוא גם היה בקשר איתי, אבל בעיקר, הוא
לא היה צריך לפגוע בה ולעמת אותה עם מציאות בה לבעלה יש רגשות
אל מישהי אחרת, ומגן על עצמו ועל הקשר שלהם. "אני עשיתי כל מה
שאני יכולה כדי שנהיה יחד", אמרתי לו, "עכשיו תורך". אמרתי לו
שהייתי מוכנה לפגוע בבן הזוג שלי כדי לבדוק אם יש סיכוי שנוכל
להיות ביחד, הייתי מוכנה לסכן הכל, והעובדה שהוא לא מוכן לעשות
את אותו הדבר, אומרת הרבה. ואז, להפתעתי, הוא הבטיח שהוא ידבר
איתה, אבל שיעשה את זה בצורה עדינה ומרומזת, אבל שאני צריכה
להבין את ההשלכות שעתידות לבוא במידה וזה יתפוצץ. ואני רק
רציתי שידבר איתה, ושהמצב הזה יתקדם לכאן או לכאן, כי הרגשתי
שאני כבר לא יכולה להתמודד איתו יותר. כבר חשבתי שאני מוכנה
לזה שהיא תסיים את הקשר בינינו. שהיא תשים לזה סוף, כי ידעתי
שלבד, לא נוכל לעשות את זה לעולם. ייסורי המצפון אכלו אותי
מבפנים כל שניה ביום, ובנוסף, עכשיו, כשבן הזוג שלי נתן אישור
עקרוני לקשר בינינו, הרגשתי חובה לספר לו אם משהו קורה. לא
יכולתי יותר עם ההסתרה הזו, שנאתי את עצמי ושנאתי את המצב הזה
שהגענו אליו.

והימים עברו, והוא חיכה לזמן המתאים, ובינתיים המשכנו לדבר,
מתוסכלים מהמצב. ובכל פעם הוא אמר לי כמה שהוא לא יכול שלא
אהיה חלק מהחיים שלו יותר. כמה שהוא אוהב אותי. ובכל פעם רציתי
לבכות, כי כל כך רציתי להיות איתו, והמצב הזה כבר כאב לי, כל
הזמן, ופגע בתפקוד שלי, והפך אותי לעצובה בכל זמן שלא הייתי
איתו. ואז, אחרי בערך שבוע, הוא הלך ודיבר איתה, ובדק וגישש
בעדינות, והתקשר אלי ואמר לי שאין שום סיכוי שאי פעם זה יקרה.
ובשיחה הטלפונית הזאת, הוא אמר שאנחנו צריכים להתנתק, ושאין
ברירה אחרת. עניתי לו שאם הוא רוצה להיפרד ממני, אני רוצה שהוא
יגיד לי את זה פנים מול פנים ויסתכל לי בעיניים, וקבענו
לשעתיים אחר כך, בשעה ששנינו היינו צריכים להיות גם ככה מחוץ
לבית, ונפגשנו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קח פטיש חמש
קילו,
תן בו ביס,
סוגר עניין


סלאבה, אוקראיני
עם סגנון


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/2/17 14:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ערבה הירש

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה