|
הכל הזוי מסביב.
אחת בצהריים.
עשן ואלכוהול. אדים מהאמבטיה.
נורה שמחליפה צבעים ומקרינה על כל התקרה.
מראות מהצד ומלפנים.
אני רואה את הגוף שלי נע קדימה ואחורה
ואת הידיים שלו מטיילות על כולו
וחושבת לעצמי
איזה יפה אני נראית כשאני נטחנת
וחבל שאתה לא רואה את זה גם.
אסור להשוות
אבל בכל זאת המוח זוכר אותך
ואת המגע שלך
וכמה שהוא מתאים לי
לעומת זה של האחרים.
בנרות אני מחפשת תחליף ראוי
ואין אין אין. |
|
|
הקטע עם
הסלוגנים בבמה
הוא אכזרי
במיוחד. בניגוד
לכל שאר היצירות
שלך אתה לעולם
לא תקבל
באי-מייל אישור
על פרסום או אי
פרסום סלוגן.
ככה אתה יושב
בבית מול המחשב,
כוסס ציפורניים,
רוצה למות. רק
למות. למות, ולא
לסבול עוד
לעולם.
איזי, אחת
שלוקחת את זה
קשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.