|
לאט לאט
אני יורדת מהחלון
מחליקה
על שרשרת הסדינים
לאן אברח
והלילה מלא באפשרויות
בתוכי פנס הגנבים
שיראה לי את הדרך
והגנים רחבי ידיים
מלאים בזוגות אוהבים
שאוכלים אחד מתוך השני
בולעים את השמש
בכל נגיסה
קני סוף מתנועעים ברוח חמה
סערה גדולה
בשמים כבדים נושא עימו האוויר
ובחוץ העיר
מלאה בפנסים קטנים
כוכבים כלואים
ורעש והמון ואיש
לאן אלך
כשהלילה מבטיח לי
בוקר נהנתני ומתרפק
שמן מאהבה
הלילה
אתגנב שוב
במעלה הסדינים
אל תוך החדר
לחלום על כל אותם
חזיונות מתוקים |
|
|
מתוך בגרות
במתמטיקה
לוגית:
"הוכח
באינדוקציה, או
בכל דרך אחרת,
כי כל המקיים
נפש אחת כאילו
קיים גשר צר
מאוד."
תשובה:
"כל המקיים נפש
אחת, כאילו קיים
עולם ומלואו."
+
"כל העולם כולו
גשר צר מאוד."
---------------------
"כל המקיים נפש
אחת, כאילו קיים
גשר צר מאוד."
מ.ש.ל.
סמוראי בוף מצטט
מתוך הבגרות
במתמטיקה לוגית,
למרות שכתוב על
הטופס שאסור.
למה מה קרה?!
מדינת משטרה?! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.