אסנת אינציגר-אלון / משננת אהבות |
כל הלילה ארגתי פרחים
בשטיח הזמן הבלתי מתכלה.
הימים קצרים והרבה חושך מסביב.
קליפות הישרדותי השרתי מעלי
ללבוש קטיפה ומשי.
לבוא במחלפות הזמן ראויה ולבושה.
רוקמת לי בתקרת החיים
את אהבותיי שלא ייגמרו
ומשננת אהבות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|