אז זה היה ברור,
הרי כולם ידעו שהוא יתחרפן בסוף
כל היום בבית, כותב
בקושי רואה בן-אדם
בלי חברים, בלי אישה,
בלי כלב אפילו או חתול
בלי עציץ
ולא דגי זהב
הם ידעו שהוא יתחרפן,
אבל לא היה להם אכפת
הם אפילו חיכו לזה, רק כדי להגיד -
אמרנו לך
ולהתנקם על דברים שהם דמיינו שהוא עשה להם
תמיד שפטו אותו לכף חובה
אנשים עשו להם דברים גרועים הרבה יותר,
וזה נראה להם נורמלי
הוא רק פלט מילה לא במקום,
והוא נידון לכלייה
לשרפה בגיהינום לנצח נצחים

"זו המחלה," אמר הפסיכיאטר למתלמדת לפסיכולוגיה,
כשהיא תהתה למה הוא לא רוצה סל שיקום
לא בגלל שהוא לא רוצה אנשים,
אלא כי הם תמיד רוצים ממנו דברים שהוא לא יכול לתת
כל עובד סוציאלי שבא לא הכיר מה קרה קודם,
ואיך התקדם יחסית למה שהיה,
ואמר לו - אתה לא שווה
הרי פעם היה מטורף לגמרי,
ממש מחלת נפש קשה
ושהמצב יציב, הם לא יודעים שהייתה התקדמות,
הם חושבים נסיגה, הרי המצב כזה וכזה
אבל הם לא יודעים לעומת מה
לא לעומת ראש-הממשלה,
אלא לעומת האנשים שסגורים כפותים בחדרים מרופדים

למה אני חייב לכם דין וחשבון,
מי אתם בכלל
באיזו חוצפה אתם מעזים לשפוט אותי
אתם האשמים.