הייתה ילדה יפה בגליל, שאהבתי. היא לא הייתה ממש ילדה, היא
הייתה בת עשרים, אבל יחסית לגילי היא הייתה ילדה. היא קיבלה
פטור מהצבא כי היא הייתה משוגעת, כמו שאני הייתי בגילה. היא
לקחה חומרים, וחתכה את עצמה, ושתתה ועשתה סאדו. היא הייתה
הנשלטת. היא עברה מספר מקרי אונס מגיל שבע, וזה חרפן לה את
הראש, אבל כמובן יש את דרך הטבע, והיא אהבה סקס, אבל כמו
שאמרתי, סאדו. זה כאב לי מאוד, שהיא נותנת לכל מיני מאנייקים
להשפיל ולבזות אותה, והיא ידעה שהם מנייאקים, אבל אהבה אותם
באופן כלשהו בכל זאת, כי כך היא אהבה את הגברים שלה, וכך היא
אהבה את הסקס שלה, ומערכות היחסים שלה - אם אפשר לקרוא להם
מערכות יחסים. הם היו יושבים עליה בזמן שהם אוכלים. הם היו
שמים את כפות רגליהם בחיקה, ומצווים שתיתן להם יחס. הם היו
נועלים אותה בארון ללילה שלם כשהם היו ישנים במיטות, או קושרים
אותה בצורה לא נוחה בפינת החדר. וכמובן, הם השפילו אותה
מילולית ופיזית. אבל כשהיא הייתה יוצאת לרחוב, לעבודה שלה
כמזכירה, וללימודים שלה במשחק, היא הייתה הכי שמרנית ומפוחדת
מגברים שיש. כל מחווה מינית מאדם בעל סמכות, הייתה משתקת אותה,
והיא הייתה מפסיקה להסתכל לו בעיניים, מתחילה לגמגם, ולחשוב
איך להוציא את הסוטה הזה מהסביבה שלה מחוץ לבית, כי מחוץ לבית
היא לא רצתה שום מחוות מיניות ושום משחקי סקס, אפילו לא
מילוליות, הכול נשמר בין הכתלים, עם המאנייקים שהיא נתנה להם
לאכול אותה.

דיברנו על מהות הקיום, דברים שהם מורכבים מאוד וקשורים להרבה
נושאים, וכך נוצר בינינו קשר, אבל רק דרך מיילים. מעולם לא
ראיתי אותה פנים מול פנים. מעולם היא לא שלחה לי תמונה שלה. לא
היה לי מושג איך היא נראית. אבל אהבתי את דרך המחשבה שלה, ואת
האינטלקט שלה, ואת זה ששנינו היינו סקרנים לגביי הסודות של
החיים. שנינו העשרנו את עצמנו בנושאים אלו בנפרד, ללא הנחיות
זו מזה ולהפך, וכל שבועיים בערך, כשהזמן היה מפגיש אותנו ביחד
ערים, היינו מחליפים מיילים כל הלילה. היא הציעה שנעבור לצ'ט,
אבל אני לא רציתי, כי זה לא נוח לי, והיא לא רצתה לדבר בטלפון.
אז היו המיילים. במיילים ניתן היה לכתוב באריכות ובסבלנות, גם
אם התשובה הייתה מגיעה לפעמים אחרי חצי שעה. אבל המכתבים של
שנינו היו ארוכים יחסית, ודרשו סבלנות ומחשבה. פתאום היא
הפסיקה לכתוב. לקח לי זמן להבין שהיא פשוט נעלמה מהרשת, ולא
פעילה יותר. זה הטריד אותי קצת, אבל דברים כאלה קורים. הרי היא
לא שיתפה אותי בחייה הפרטיים, מעבר לעניין שלה בבדס"מ ובהרס
עצמי. לא הרבה זמן אחר-כך נתקלתי במודעה קטנה בעיתון - ילדה
יפה בת עשרים נרצחה באכזריות בגליל.