חיים נכנס אל תוך האקוורים.
חיים הביט מסביבו, שקוף,
התהלך לו הלוך חזור, שאף ונשף, נזהר שלא להרוס את אבני החצץ.
לבסוף, עצר ללא תזוזה.
בסך הכל רצה מעט שקט מהכל.
מטלות היום יום יכולות להמתין, כמו גם העברת האוטו לטסט, נסיעה
לקניות.
הילדים שלו יכולים לאכול היום, כריך עם שוקולד ולא שקשוקה,
ג'בטה או כל דבר מושקע אחר שהוא מכין להם.
חיים התיישב אט אט בכבדות. הרהר על המצב.
אשתו נסעה למקום אחר, לא הותירה עדכון על מועד שובה הביתה, ברי
היא לא תחזור. סביר, סבר חיים, שמצאה בית אחר. חשב, חשב ולבסוף
פסק מלחשוב, מצא זמן מרגוע בין כל המולת היום יום.
השעון השמיע צלצול, השעה היתה שלוש.
בלית ברירה חיים קם ויצא מהאקוורים, פינת המרגוע, המשיך בתזוזה
כאחד האדם.