רות קינן / אלצהיימר |
יום אחד הוא יבוא ויקלף ממני את שכבותיי -
את הוויתור מראש כי הסוף ידוע,
את ניסיון החיים.
תחתם תהייה התפעמות
התרגשות שוצפת,
צפייה לטוב:
הנה אני חובקת תינוק
הנה אני צעירה מאוהבת
עוד שכבה תתקלף
שירים שמאסתי בהם, מילים שנשחקו
יעבירו בי שוב רטט
הו החידוש, החידוש!
הוא ימשיך ויקלף
אשכח לקרוא לצבעים בשמם
לשוני תגלגל מרקם וטעם, לראשונה
את התרככות האור בווילון
הוא יקלף את השליטה בשרירים
את התנועה המתמדת
את עצם התהייה
את הנשימה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|