אסנת אינציגר-אלון / חצוצרות |
ותלמים בחורף ירוו.
נחת באה לביתי לשקוע,
חורזת לה שתיקות כשיר.
שיח לי עם מילים מדובבות
אותי עד תום.
קמה ירוקה צומחת בשדות
מרווה את דמיוני לרצות.
חורפים שלמים עוברים
והקור מצמית ופועם
כמנוף למילים הנוצרות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|