יובל ליטווין / אותה שדרה |
זיכרונות רודפים זה אחר זה
עובר מצידו הרטוב של המיטה
לצידו הריק האחר ומתייסר
כי סופי כשלהם בסוף
אולי גם לא
וימשיך המחדל ולא יחדל
ולא יחדול ראשי
מלצרוף את העבר ביום
לדשדש לו שוב ושוב בליל
לכרסם בי שוב ושוב בחלום
להטביע אותי במיטתי בזעתי
ולחנוק אותי מכר ספוג בבכי
דבר בחיי לא צולח
פרט לאיסוף חברים
בין עלים וזרדים
אולשוטת בין אותם מחשבות
בין אותם העצים
בתוך היום
כי סופי כשלהם בסוף
בסוף נגמרתי אז
כי כלום לא השתנה
אותו היום
אותה שדרה
אותם ריחות
אותם מחשבות
אותם המתים
ואותנו בין
פשוט מפקירים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|