קרוע עם ראש פרוע הוא שומע נושאי המגבעת,
אין צורך לחבוש שום מגבעת, היא לא נפצעה
השמיים מטפטפים דם על הראש הקירח שלנו,
ואנחנו משחקים עם גלגלי העיניים
הפסיכיאטור ירצה לשמוע מה יש לי להגיד,
אבל לא יקרא אפילו שיר אחד
וכולם ישאלו אם הכול בסדר,
אבל לא יכנסו לדפיוצר של ציף-ציף
הנקבות ידפקו חלש-חלש על הדלת כשהוא יישן,
ויהיו מאוד מתוסכלות למה הוא מתעלם
הוא לא שומע אתכן! טיפשות!
הרי מי בא לבית הזה בכלל,
פעם בחצי שנה נזכר מישהו/י לבוא

השמיים מטפטפים קרח,
והוא הולך לישון, שום-דבר לא משתנה
מחפש את הסרטים שלו בתוך צג הטלוויזיה,
מטביע את הראש עמוק למסך ומסתכל ימינה ושמאלה
הרדיו מדבר, והטלוויזיה מדברת, והאנשים,
כולם מדברים בתוך הראש שלו, פטפטת בלתי נגמרת
הכול הם רוצים, הכול, רק לא מה שקיים
"למה? למה? למה? למה?" הם שואלים,
למה בכלל הדברים קיימים

עכבישים לאישונים וירח בננה חצוי בתוך המצח,
סמים לתוך הוורידים, אבקות ממסטלות בעיניים
מישהו דופק בדלת, אבל לא שומעים!