זמני עבר, גם זמנך עבר, גם זמננו
אני אוהב לאכול לך את הלב והעיניים,
אני מבקש סליחה
בואי אליי בשמלת כלולות שחורה ונעשה ירח-דבש על ספינת רפאים
טרופה
בואי אליי עם מעיים מחוץ לבטן, עם מוח חשוף,
עם שיניים אכולות חניכיים
אני אפרוס את העוגה שמעלה עובש כבר חמש אלף שנה,
ונעלה לירושלים הקדומה
ארגמן-זהב-תכלת כמו מניפה לגופך המצחין,
נהרוג את אהבת חיינו בבריכת המזרקה של הנציב הרומי

משמיעים לי קונצרטים מהמאה שעברה-שעברה,
לפני יותר ממאה וחמישים שנה
הו, צפויים לכם שני מלחמות עולם,
ואיזו שואה קטנה
תרקדי איתי ברחבת הריקודים לצלילי ג'אז,
אנחנו מאוד מתוחכמים וחזקי-אופי
אני ואת יודעים מה אנחנו רוצים,
ואנחנו מסתדרים,
לא כמו אותם עלובי-חיים ששותים ומעשנים צמחים מיובשים
את מבינה אותי, עם האיפור השחור בעינייך,
עם הגרביונים והמחוכים,
עם המקטורן שלי והעניבה,
ושעון הכסף בכיסי על שרשרת מוזהבת, אה
השעון בכיכר העיר יכה עשר אלף פעם לפני שנצא לגאולה,
אז בואי נעשה חתונה על אניית פאר טרופה.