"שמועות על מלאכים שנקטפו"  נכתב ב 9.1.2016  
לזכרם של ארבעת נופלי פיגוע הדריסה בירושלים ב-8.1.17 יום א'.

משתלשלים המלאכים מסולמות,
עד נפקדות בבכי של חיים האמהות.
איך נושאת ילדה ברחמה את השמות,
שבנשימה אחת נזכיר עם גדולה או עם המלחמות.

זה מכבר סופר על ידיים השלוחות,
כדי להסך על מלאכים המוסחים מפני התופת,
כי רק בני אדם שמעו את השמועות.
פן יְקֻטַּע צחוק מתגלגל שנועד להאריך עונות.
פן תִּשָּׁמַע דפיקה בדלת,
פן חבלה תוציא רגלה מענן הבלהות.

מי יקטום את הזרועות שבתנועות קלות
משלחות את הגדיים מעל גדרות ומלתעות שאינן ניצודות?
עד לבסוף ננעץ הניב בגרון נטול ארשת ועיניים כבויות,
אוחזים טפרים פרט בהמון הנס
אחוז אותה אימת הורים לתינוקות.

אז הציתו אש תעמולה בכל הססמאות,
והשתיקו הכרוז לאוזן מנוסת דמים שלא ידע כיצד למחות.
לראש התורן נישאו דגלים פושטי רגל של תשליך וסליחות,
והצדיעו בדממה של הלם קרב לאלף השנים הבאות.