איריס לוי / האחרת |
חשמלי
יש דרך לפתח מספיק רקמות שלוחות שיוכלו להכיל אותו מחוץ לי?
יש דרך שיהיה מספיק אדם המתחלק למספיק חלקים כדי שהעצב יהיה לא
בכולו?
יש דרך להיות פחות מאדם כך שגם מקרוב העצב לא יראה בך קרבן
ראוי?
סיגריה
שואפת את העשן ומתענגת על
הרגע
בשפתיה המשוחות באדום לוגמת
משקה ועוד משקה
משאירות סימן מזמין על
הכוס
עיניה כבויות, צר מבטה עד
כאב.
שנים מתהפכת לפרוק נשמתה
רוצה,
ובאור של בוקר של
צבע,
נשארת
אם אוהבת ואישה
כן
האחרת...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|