New Stage - Go To Main Page

כרמל ברטוך
/
הסמים הפסיבדלים



זה דווקא התחיל כיום נפלא אבל עכשיו...
הם כבר כמעט והצליחו לתפוס אותו.
את הנער בן החמש עשרה, פצעים קלים על לחייו  ושערו כתום כמו של
תפוז בשל.
קבוצה שלמה רדפה אחריו.
איזה חמישה עבריינים בני עשרים עם אבנים ומקלות אי שם בפרברי
לונדון.
לנער קראו אריק פורטנוי  והוא היה תחת השפעה של  ל.ס.ד.
הוא ראה בחזונו קבוצת עורבים שרודפת אחריו מקרקרים  ועל כנפיהם
סמלים נאצים.
אריק היה יהודי בן למשפחת אופים מצליחים שמכרה חלות לשבת.
הקבוצה הנאצית התקרבה אליו ,אבן פגעה בראשו כשהסתובב. אך הוא
לא הפסיק לרוץ גם כשהדם שטף את פניו.
אריק גדל עם עוד שני אחים בעלי כיפות סרוגות.
הוא למד בבית ספר יהודי ליד המוזאון הענק ברחוב הראשי וחש
עכשיו כמו בפרסומת לתחנת טלוויזיה מקומית ,נרדף על ידי
אספסוף.
הוא נכנס לרכבת  התחתית  קפץ מעל  למדחן ,כשהוא מדלג במהירות
הספיק להיכנס לרכבת.
שאר הנאצים הביטו בו מפליג ועוזב אותם כשהוא מחייך לעצמו על כך
שניצל מפניהם.
שלושה ימים לפני כן ,הגיעו חמשת הנאו נאצים לחנות של אביו
ואחיו ואיימו עליהם לסגור את החנות.  הם החזיקו אלות ושרשראות.

כל מילה שנייה שלהם היתה קללה על גבי קללה.
כשהחלה התיגרה הם החלו להרביץ לאבא יעקוב פורטנוי ולשני האחים
יוסף ודן.
רק אריק לא נכח בארוע וכשנכנס בצהוריים למאפיה וראה את אביו על
הריצפה ואחייו בוכים.
אריק חטף קריזה והחל מחפש את הנאו נאצים כשבידו מצלמת קודאק
משוכללת בכדי להשיג תיעוד של המופרעים.
הוא נכנס לפאב ה"אופל" ומצא אותם ישובים על כיסאות הבר לוגמים
בירות וודקות , צוחקים ומשחקים בפול מבלי להתייחס אליו.
תחילה צילם את חמישתם והוציא את התמונה ,מביט בה ואז ניגש
לשולחן שלהם ,הוריד את מכנסיו והשתין לתוך הכוסות החצי מלאות
שלהם.
כל הבאר עצר והביט בו בהלם.
"כך יעשה לשונאי אדם" צעק אריק והחל צוחק.  מוציא מכיסו
גואיינט ירוק הדליק אותו.
חמשת הבחורים עם התיספורת הגותית והפנקיסטית נעמדו מולו עם
מקלות הסנוקר , אחד אחז באגרופן ואחר בסכין.  ומיד שבאו לדקור
אותו נעלם פורטנוי כלא היה.
כולם היו בהלם.  כל כך בהלם עד שחלק מהעבריינים שתו את כוס
הוודקה שלהם עם השתן המימי שנשטף  לתוך גרונם בלי לשים לב.
לאריק היה כושר להעלם.  הוא גילה את החיבור בין ל.ס.ד
,גויינטים ובעיקר סם בלתי מוכר בשוק שגורם לבן אדם פשוט להעלם
לזמן קצר ,להיות לרואה ואינו נראה.
כמו בספרים של דנידין שקרא אריק כשהיה קטן.
הוא למד להעלם ככה מגיל שלוש עשרה כשטעם את הסם בפעם הראשונה
בחייו.
הוא קנה אותו מסוחר ערבי שקנה אותו ממלח שהגיע מאפריקה שם
נעלמו הרבה תושבים שלא הוצאו להורג בידי הלבנים
והקולוניאליזם.
הסם שהיה מעורבב עם ל. ס.ד היה גורם למשתמש לא להראות ואריק
קנה מהסוחר עשרים חתיכות.
אבל עכשיו זו הייתה העלמות האחרונה שלו ,את השאר בזבז השובב
על מקלחות נשים ובתי רחצה של גברים.
עכשיו שלושה ימים לאחר מכן רדפו אחריו  חבורת הנאצים עד לתחנת
הרכבת ושם איבדו אותו כשעבר דרך שתי דלתות הרכבת.
"אל תדאגו אנחנו יודעים איפה גר החרא הקטן הזה" ,לחש ראש
החבורה. צלקת עסיסית על סנטרו.
אריק הגיע לכתובת של הסוחר של "הסם הנעלם" ודפק בכוח על דלת
ביתו.
אור נדלק בחלון וראש ערבי הציץ החוצה.
"כן?" שאל במבטא ערבי.
"חסן, זה אני אריק ,זה שקנה ממך את הסם. אני צריך עוד ודחוף!"
אין עוד, חלאס.  המלח הפליג לאנטרטיקה והוא יחזור בעוד שלושה
חודשים אם בכלל.
אבל בטח נשאר לך משהו יבב אריק  וניגב את פניו האדומות.
בלעדי הסם הזה אני חשוב כמת!
אולי עוד נשאר לי "סם הריצה המהירה," הוא מסוגל להריץ אותך
למהירות של ציטה עד תישעים קמ"ש.
אבל צריך  לערבב אותו עם וויאגרה וספידים בלי ל.ס.ד.
מצויין לקחתי! הכריז אריק ומסר לו את הכסף מבעד לחלון.
הסוחר הניח בידו את הסם החדש  וכיבה את אורות הבית.
מה לעזאזל אני אמור לעשות במהירות של תשעים קמ"ש ? חשב לעצמו
פורטנוי ,סתם בזבוז כסף.
אולי אכנס למועדון חשפנות ואזיין במהירות של שפן סלע את כל
הבחורות?
עם הוויאגרה זה יעבוד טוב.
אבל מה עם הנאו נאצים  האלה ,הם ישחטו אותי בלי הסם  וישמידו
את משפחתי.
מה עושים?
אריק החליט למצוא אותם קודם לפני שיתקפו ראשונים.
לכן חזר ברכבת  וחיפש אותם ברחובות.
הם היו שם. שרים שירים על כדורגל מהלכים במרכז הכביש ומציקים
לעוברים ולשבים.
אריק שרק שריקה חדה ,והמסוממים הסתובבו כולם והביטו בו בזעם.
זה הוא.. .
אריק לקח את הספידים והוויאגרה והסם המריץ. בבת אחת החל לרוץ
במהירות של תשעים קמ"ש.
הוא הוריד מכולם את הבגדים השחורים והדביקים ,את הסכינים
,האגרופנים  ואקדח אחד שהיה נעוץ בחגורתו של המנהיג.
הוא רץ להביא חבל ,חזר וקשר  את כולם לפני שהספיקו להגיד ג'ק
רובינזון.
העבריינים לא הספיקו לזוז הרבה וכבר כולם ערומים ורטובים
מגשם.
ואז בסוף השתמש אריק בריגוש הוויאגרה והפליק לחמישתם בטוסיק
בלי לעשות חשבון!
יותר הם לא יתעסקו עם משפחת פורטנוי ולא עם השפן הגדול והמהיר
בעולם.
בשביל התיזכורת צילם אותם  אריק בוכים, הוא הוציא את התמונה
הביט בה מחייך וזרק אותה לעברם.
עוד יום נפלא בלונדון המודרנית חייך פורטנוי לעצמו  והוציא
לשון כתומה החוצה צוחק ומתגרה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 29/1/17 13:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כרמל ברטוך

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה