מי שלא הכיר, שמע, ראה, נגע באור היקרות הזה שסביב פניה וגופה
לא ידע מעולם אשה מהי.
היה לה חיוך כובש לבבות.
כשאמרתי לה שהיא דומה לבר רפאלי,  היא צחקה ואמרה: היא קצת
שדופה וצימוקית כזאת לא?
למאיה היה מגע חם וליטוף מרחם.
היא עמדה להיות  רופאה וכששטה בקרונות הרכבת הישנה בהודו
ונשימתה פרחה נשתנקנו גם אנחנו.
אי אפשר להסביר מאורה שכמותה. היא הייתה לחידה.
בברית הנישואין אבדה לנו ולארוסה שיחיה  כשהיא נעלמת לו בין
הידיים.
זוכרת: היינו רבים עם כריות כשהייתי  עצבני ותמיד נגחתי בך פעם
אחר פעם ואת צחקת.
מאיה, מאיה היפה.
נעלמת מהר, כמעט בת שלושים  ומי שלא הכיר הפסיד הפסיד בגדול.
אהבתי אותה, פרח לוטוס בוער באמצע מדבר.
שרפו אותך בגנגס כמו רבים וטובים  שהגיעו לסוף דרכם. התפזרת
לאיתך ברוח.
לי לא תצאי מהראש  לעולם.  כמדריכה וחברה אני מייעץ  לך להחליט
טוב טוב את מי את רוצה אתך בגן עדן כי בינתיים את שם כמעט
לבדך.
כבר עשר בלילה ואין מי שיעשה לי אמבט חרדל לרגליים כנהוג אצל
חולים שכמותי.
את שהיית עם שטיינר לפחות ברוחך ניסית לרפא את העולם
וכשהתחבקנו נמסתי, קינאתי  בארוסך ובנמשייך הכתומים,  קבלתי על
מותך, מוות פתאומי של נערה ואשה מופתית.
אין לי מילים לתאר את התמימות והביישנות, חוסר הציניות שליווה
אותך.  את אומץ ליבך ולפעמים את עקשנותך  לעשות לנו חברי
הקהילה סדר מופתי בחיינו המבולבלים.
לא נשכח אותך לעולם מאיה.  העולם התחתון הפסיד אותך והעליון
זכה.
ואנחנו  נותרנו לבדנו עם הזכרונות.
הדיו שמכסה את ידי רומזת לי להמשיך ולכתוב, אבל  עליך אפשר
לכתוב גם תורה שלמה.
היו לך חינוך ונימוסין.  קשה לי לאמר זאת  אבל כנראה שהיית
מושלמת  לגמרי כי סחפת אחריך דור שלם של אנשים טובים.
והפצע גדול והזמן ירפא אבל לא ישכח.
ושם בגולה אבדת באמצע ההרפתקאה. מוזר לא?
הכל בידי האל  והאל גוזל מאתנו את הטובים ביותר והצעירים
ביותר.
מאיה את כבר לא  תכריחי אותנו לחייך אבל אנחנו נחייך כשנחשוב
עליך.
היית אחת משלנו ובסופו של דבר היית של כולם.
חיית ביער בין רעמים וברקים בין קיץ לחורף בתוך אוהל אינדיאני
ששכחתי את שמו.
לא פחדת מהטבע  והטבע סחף אותך  אל הלא נודע.
בשמש בצל, שפתייך אדמו ותמיד נראית כאילו תלשו אותך ממגזין
בריאות.
אז נכון, נלחמת על נשימותייך כגוזל  בקן ואנחנו לא  האמנו איך
יצור מושלם כמוך יכול לפרוש כנפיים ולעוף אל הלא נודע.
כמו מאיה הדבורה מסרט מצוייר הענקת לנו דבש, דבש כמו מים
ואנחנו שתינו ממך ללא הפסקה וללא תמורה.
למאיה  תודה!

חופשי