[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ערבה הירש
/
המהנדס - פרק רביעי

יום שבת הגיע. עדיין לא יכולנו להחליף מילה על כל מה שקרה
בצורה נורמלית. כל כך רציתי לדבר איתו, להבין מה קורה, להגיע
להסכמה משותפת שצריך לעצור את הסיפור הזה עכשיו, לפני שזה
ידרדר - אבל לא היתה שום אפשרות כזו. שבת בבוקר הוא זמן משפחה
- וזו היתה שיחה שדרשה יותר מכמה דקות.

בבוקר קבענו עם חברים אחרים לטייל, חזרנו הביתה לשנת צהריים,
וכשהתעוררנו הוא הציע שנלך לאכול משהו טעים יחד, כולנו. הלב
שלי התחיל לפעום שוב במהירות, מפחדת ממה שהוא עלול לעשות שוב
כשניפגש, אבל רק רציתי לראות אותו.

הגענו למקום בו קבענו, והתיישבנו. בכל פעם שהיו לנו כמה דקות
לבד, נעצתי בו מבטים, מחכה שיגיד משהו. הוא בתגובה לא אמר כלום
ולא עשה דבר. אחרי שניגשתי לקחת משהו מהדלפק, ורקדתי קצת
לצלילי המוזיקה שהתנגנה ברקע, הוא ביקש ממני להפסיק לעשות את
זה. זה שיגע אותו.

ישבנו כולנו, אכלנו, דיברנו, הכל היה כרגיל. בדרך חזרה לאוטו,
כשאף אחד לא ראה, הוא הדגים לי באמצעות הידיים שלו איך היה
תופס אותי ומחזיק אותי אם היה יכול. העיניים שלי נפתחו בבת
אחת, והוא חייך חיוך מרוצה. ידענו שבערב בן הזוג שלי לא אמור
להיות בבית והוא עצמו אמור לצאת, וקבענו לדבר בטלפון.

חיכיתי שתגיע השעה, ושלחתי לו הודעה שיתקשר. הקול מעבר לקו היה
מדוכדך. דיברנו על זה שאנחנו יודעים שצריך להפסיק. שאנחנו
צריכים לחזור להיות רק חברים. שאנחנו חייבים לעצור. ואז, הוא
אמר שזו לא רק משיכה. "הבנתי שאני מקנא בו. שיש לו זמן איתך.
שהוא פשוט יכול להיות איתך כמה שהוא רוצה. לעשות איתך דברים.
זה מפריע לי." שתקתי. נבהלתי. "זו לא רק משיכה", הוא המשיך,
"יש כאן הרבה יותר מזה", ואני, שומעת את המילים האלה ולא
מאמינה, לא יודעת אם לשמוח מרוב אושר או להיות עצובה על כל מה
שלא יכול לקרות לעולם.

הוא דיבר בכנות, בפתיחות, בלי פילטרים ובלי משחקים. לא נתקלתי
אף פעם באף אדם שדיבר ככה. אף אדם חוץ ממני. הוא שם הכל על
השולחן, בלי פחד, אמר מה הוא מרגיש.התחושות היו הדדיות גם
מצדי. הבור שנכנסנו אליו התחיל להרגיש עמוק יותר ויותר, והדרך
החוצה ממנו החלה להיראות רחוקה ולא ברורה. "אנחנו חייבים
להפסיק", אמרתי לו. "אנחנו בוגדים בהם, כבר עכשיו, אפילו שכלום
לא קרה. אנחנו בוגדים בהם." והוא הסכים איתי, וסיכמנו שחוזרים
לשגרה, ולא יקרה כלום בינינו, ולפני שהמצב הזה יחמיר - אנחנו
עוצרים עכשיו.

וניתקנו את השיחה, ולא עברו חמש דקות מאז שהוא שלח לי הודעה
ובה היה כתוב מה עובר לו בראש, וכמה הוא נמשך אלי, ואני - לא
הצלחתי שלא לשתף פעולה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הבת שלי עשתה
מה?!





אמא של שלי


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/2/17 8:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ערבה הירש

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה