לילי שלי, מה את עושה לי,
למה את מתנכלת לי,
תאהבי אותי
הילדים קופצים רצים,
ואני יושב קטן מקופל עם קפה קטן וסיגריה
אין לי מוזיקה, אין לי סרטונים,
אני אפילו לא נמצא ליד בלונים
אין עוגה, רק כמה פרוסות לחם,
וכמה פרוסות דקות של גבינה צהובה,
אפילו אין עגבנייה
אני רוצה להגיד שנולדתי ב-1976,
ומ-1983 מנדנדים אותי כמו לא יודעים מה לעשות איתי
אז בשביל לשרוד אני מנגן מפוחית
בכלל לא האמינו שהגיע לגילי כיום,
גם אני לא האמנתי פעם
מה אתם רוצים? קרעתם את מוחי, את נשמתי,
אני לא אדון לעצמי,
לבוש סחבות וכלוא בביתי,
מה עוד אתם רוצים?
חיים ומוות ביד הלשון,
חיים ומוות הם אותו הדבר
כשאמות לא אדע שאני מת,
שום-דבר לא ישתנה
ואולי עכשיו אני מת, ולא יודע
בכל זאת אני אדיש כשאני רוצה,
אני מחייך, ועיניי מנצנצות
אני רואה ירח, אני מרגיש לילה
יש מוזיקה תודה לאל,
יש אהבות שנשארו בלב. |
