|
הייתי חוטר רם ומלכותי
עד שהשתוללה סופה
ועקרתני
מעץ הולדתי.
מקל כרוך בחוט
הפרח שהייתי משענתו
הותיר אותי גלמוד
בקיץ השרבי
עשב שוטה שרוח נשאתיו
בוא אלי בסביונים
ובעלים קמוצים
לחלום שאנו צמרות עצים
אולי נשכיח מעצמנו
את יבבת הרוח
היא שחר הנדודים
לך ולי.
"אני הענף ששברת אבל הפכתי לעץ" - אביב גדג', "מעין" |
|
|
הלב שלי בקערת
פיירקס, הראש
שלי במיכל
פלסטיק שניתן
לשטוף במדיח,
והחלומות שלי
בפינה עבשה של
המקרר.
צרצר, לא מבין
שירה מודרנית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.