|
הייתי חוטר רם ומלכותי
עד שהשתוללה סופה
ועקרתני
מעץ הולדתי.
מקל כרוך בחוט
הפרח שהייתי משענתו
הותיר אותי גלמוד
בקיץ השרבי
עשב שוטה שרוח נשאתיו
בוא אלי בסביונים
ובעלים קמוצים
לחלום שאנו צמרות עצים
אולי נשכיח מעצמנו
את יבבת הרוח
היא שחר הנדודים
לך ולי.
"אני הענף ששברת אבל הפכתי לעץ" - אביב גדג', "מעין" |
|
|
הסלוגן הזה לא
לא יתפרסם
wanna be
סלוגניסטית,
מנסה להתחכם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.