[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ערבה הירש
/
המהנדס - פרק ראשון

קבענו בשבע.

ירדתי למטה, מתרגשת כמו לפני פגישה ראשונה. הסתכלתי במראה של
המעלית , מרוצה ממה שאני רואה. תוהה אם סוף סוף אקבל מחמאה
כלשהי על איך שאני נראית. יודעת  שהעולם כנראה יתמוטט לפני שזה
יקרה. יודעת בדיוק עם מי יש לי עסק. מצד שני, גם יודעת בדיוק
מה עובר לו בראש, ולא צריכה שיגיד כלום כדי לדעת מה היה עושה
לי אם היה יכול.

יצאתי מהבניין והתקדמתי לאט אל הכיוון ממנו הוא היה צריך
להגיע. זיהיתי את האוטו שלו מרחוק. הוא עצר לידי. נכנסתי,
מחייכת אליו, לובש חולצה כחולה שמבליטה את העיניים הכחולות שלו
כמו שאני אוהבת. כמו שתמיד אמרתי לו שהוא צריך ללבוש. הוא חייך
אלי בחזרה, והוא היה כל כך יפה שפשוט רציתי להתנפל עליו.

חודשים ארוכים עברו מאז שהבנתי כמה אני נמשכת אליו. חודשים בהם
למדתי להכיר יותר ויותר את האדם הזה, שמנסה בכל מחיר לשמור על
ריחוק ופאסון. ששומר על קור רוח לא משנה מה. שלא נותן לשום דבר
לסדוק את המעטפת הקשיחה הזאת, החזקה הזאת, ולא נותן לאף אחד
להיכנס.
לאט לאט הבנתי כמה אני מעריכה אותו. כמה אני לומדת ממנו. כמה
אני שמחה שהוא חלק מהחיים שלי. הוא היה חזק, לא מתפשר, לא
מוותר. תמיד מגיע למטרה ששם לעצמו. הוא היה ביקורתי, תכליתי,
יסודי, אנליטי והישגי. הוא היה כל מה שאני הייתי פעם, לפני,
והוא הכריח אותי לחזור להיות כזו. אהבתי את מי שהייתי כשהייתי
איתו. אחרי שנים שהרגשתי שאיבדתי שליטה, ואיבדתי את עצמי -
הייתי אני שוב.

המתח המיני בינינו נבנה במשך חודשים, אבל רק בשבועות שקדמו
לפגישה הזו, הוא פתאום הרשה לעצמו להשתחרר. שיתף פעולה עם
אמירות פלרטטניות ששיגרתי לעברו. זה הפתיע אותי, אבל זה היה
מהנה מאוד. ידעתי ששום דבר לא יקרה בינינו לעולם. שהוא לא ינסה
כלום, וגם אם כן - אין שום סיכוי שאני אשתף פעולה. שנינו
במערכות יחסים אוהבות, טובות, ואין לנו שום רצון לפגוע בבני
הזוג שלנו. מעולם לא בגדתי. מעולם לא היו לי מחשבות אפילו
בכיוון. פנטזיות היו בשפע, והוא כיכב בכולן בחודשים האחרונים,
אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד, ולא יכולתי לדמיין מציאות שבה
יכול לקרות בינינו משהו, ולו הקטן ביותר.

ואז נכנסתי לאוטו, לראשונה מזה הרבה מאוד זמן מרגישה בו זמנית
התרגשות אדירה ומצד שני מבוכה שקשה להסביר אותה, והתחלנו לנסוע
לכיוון החנות שבה תיכננו להעביר את הערב. כל מה שרציתי היה
ללטף לו את העורף, לגעת בו קצת, אבל במקום זה שילבתי את הידיים
שלי אחת בשניה, מחזיקה אותן חזק ומשתדלת לא לחייך  יותר מדי.
שמחתי להיות איתו לבד סוף סוף. ציפיתי לזה שבועות ארוכים,
והרגע הזה סוף סוף הגיע.

בפנטזיות הכי כמוסות שלי, ובסיוטים הכי גדולים שלי, לא יכולתי
לדמיין איך הערב הזה עתיד להסתיים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שיפודי צרצר
הזמן קצר
פרנס מנומר
הסלוגן נגמר

-הצביצ'ים


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/1/17 7:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ערבה הירש

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה