[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא שמש
/
קפה

נגמר לו הקפה,
הוא הלך לקנות קפה חדש,
אבל המכולת הייתה סגורה
הוא חייב קפה
הוא חזר לבניין בו הוא גר,
ועמד בחדר המדרגות
בוודאי לכל השכנים שלו יש קפה,
אבל הוא לא מכיר את השכנים שלו,
והם לא מכירים אותו
אם יגיד שהוא שכן, יאמינו לו?
הם יפתחו לו את הדלת בכלל?

הבן-אדם יושב בבית שלו, בדירה שלו,
מעשן סיגריה אחרי סיגריה, וצמא לקפה
בתה יש קפאין, אבל אין לו תה,
שנים לא שתה תה
גם לא קפה נמס, אין לו קולה
הוא הולך ויושב מול המחשב,
מסתכל עליו
הוא מסתכל על המחשב, המחשב מסתכל עליו
הוא מביא כוס גדולה, ומתחיל לסחוט את המחשב
מהמסך והמקשים זולג קפאין לתוך הכוס
עוד מעט לא יישאר מהמחשב דבר,
אבל יהיה לו קפה
אפילו כמה כוסות קפה
הוא סוחט את המחשב עד כלות,
המחשב פצוע, גוסס, מפרכס,
כמו חיה שנדרסה

הוא שותה קפה,
הטעם שונה, אבל הרבה יותר טוב
הקפה יותר חזק, יותר מעורר חושים,
פותח דמיונות
הוא נזכר שפעם היה שותה קפה אחרי עבודה מפרכת לפנות בוקר,
שלוש שעות, מארבע בבוקר עד שבע
הנערים האחרים יצאו לעבודה, והוא התכונן לשינה,
אבל היה חייב את משתה הנפש הזה להשיב את רוחו,
לפנק את נשמתו
היה יושב בפתח החדר, לפני מקלחת, מסריח עד דמעות,
עם סיגריות וכוס גדולה של קפה חזק
הוא לא היה מדבר עם איש,
הם זרקו מילים, הוא מלמל משהו
"סיגריה וקפה זה חצי זיון"
יודע רק מי שעבד בכפר עבודה פיזית

הוא דפק בדלת ממול, וביקש קפה,
נתנו לו.



אז אתה מת על החיים, אה?
למה שלא תחייה על החיים,
כלומר תחייה את החיים,
כמו החיים, ולא כמו סרט

יושב בפינה, באיזו מערה,
שותה קפה ומעשן סיגריות,
מנותק מהעולם, מנותק מעצמו
יש לו הרבה דברים שהוא היה רוצה להגיד,
אבל אין לו למי, אין לו בשביל מה
הרי מי הוא, מה הוא
סתם בורג קטן במערכת, "גפרור"

הוא סופר את הבלטות,
הולך הלוך ושוב על מרצפות ביתו, ולא חושב על כלום
חושב על הכול
הוא מדליק טלוויזיה, לא מעניין,
לא מעניין ולא אמתי
הוא שומע מוזיקה, ומתחנן בתחנונים עם הזמר,
אבל לא הוא הזמר, ומה לו יש להגיד?

הוא קורא סיפורים בבמה חדשה
זה לא שייקספיר
איך הם מעזים לעשות עבודה כזו גרועה
אם היה כותב, היה כותב טוב פי מאה
הוא מעולם לא כתב מילה

אה, אני יודע מה אני אכתוב,
הוא חושב בערמומיות
את זה אני יכול
אני אכתוב כמה שהעבודה שלהם מחורבנת,
אני אגרום להם להטיל ספק בעצמם,
אז שיפסיקו לכתוב
כי למה שהם יכתבו ואני לא?
שלא יכתבו גם הם

מקנא? אני?
מה פתאום
אני לא מקנא בעבודה כזאת גרועה,
הרי אני יכול פי הרבה יותר
זה לא שייקספיר.



נרדמתי לפני המדורה, והמדורה שרפה אותי
עכשיו אני "השרוף"
אני יוצא לדרך עם עט וחרב,
ונלחם על חיי ועל שפיותי
אף-אחד לא ייקח את החופש ממני

אני יושב ליד בית עשוי קש,
מעלה מקטרת של עשב טבק
וקר לי כל-כך,
אבל לאף-אחד לא אכפת,
אז אני מעמיד פנים שלא אכפת גם לי

אני מחורר את צמרות העצים בסיגריה
מצית אש מהירח
מנופף בעלים יבשים
משתטח על הרצפה בתחנונים
ואיש לא בא, ואיש גם לא מבקר,
שכחו את השרוף הזקן שהיה עוזר להמר
נתקפתי חרדה פן מישהו פתע יחשוף את פרצופי,
ויגלה שאני באמת העצם בגרון, ולא תרופה לשפיותי

אבקנים פיזרו הרוח, והיא נקטפה בסתיו
ריח של שימורים עולה מהמטבח
הארגז הגדול ישן וגם אני ער
וכל מה שבא בעקבותיו עולה באש הבערה

מנצנצים חרש עלים יבשים ברוח,
הם זקוקים להשקיה
הגשם לא בא החורף, והאדמה יבשה
אולי אשרוף אותי עוד פעם למטרה טובה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הטעות שלכם היתה
בזה שהרגתם אותם
בעצמכם. אם
הייתם אומרים
להם למצוץ לכם,
מעצמם הם היו
מתאבדים.



החבר של שלי
מסביר לאדולף
איפה הם טעו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/1/17 5:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה