הוא מלטף את המילים, אבל שום-דבר לא נעשה
רק צעקות ומטלות ותיזוזים מ-פה לשם
הדברים לא נעשים מעצמם, וצריך לעשות אותם,
אבל לך תתעורר כל בוקר עם שעון מעורר,
מכונה זולה שפוקדת עליך מתי לקום
ואז יש מי שאומר לו שהוא צריך לעשות ככה וככה,
וזה תמיד מאוד חשוב, ולא סובל דיחוי,
גם ככה יש לו הרבה דברים לעשות,
אבל מי שאומר חושב שהוא הכי חשוב,
והוא מתנת היקום האלוהית לכל הסובבים אותו
בבוקר השמיים נפתחים, בוקר יום ראשון,
ולי יש את כל הזמן לעשות מה שאני רוצה,
ולשאול את השאלות
כל מי שיורה אולי פוגע, אבל רק מכבה שרפות
השלטים בחוצות אומרים ש-קר לי, אבל אני יכול לכתוב,
את כל מה שבא לי
ראיתי בחוץ שיירת שנה אזרחית עוברת,
וכל הכלבים התחילו לנבוח
הם כלבים חמודים וכל זה, עם החוטם הקטן,
והזנב המורם בעליצות
אתה מלטף אותם, זורק להם עצם, והשיירה עוד עוברת,
והכלבים עוד נובחים
השיירה חושבת שהיא צודקת, והכלבים חושבים שהם צודקים,
אבל מי פה השיירה ומי פה הכלבים
הם חושבים שהם צודקים,
הם צוחקים, הם מתרגזים, הם מעבירים ביקורת,
אני עושה את הדברים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.