|
הלוואי שיכולתי לסלוח לעצמי
הלוואי שיכולתי להיות משהו אחר
מלבד הבנאדם המלודרמתי שאני
אבל הגשם פסק
והחיוך ירד
אבל השמים עדין קודרים
הלוואי שהייתי יכולה להעיד על עצמי
כאדם שאינו בודד
הלוואי שלא הייתי משהה את מבטי
כשאני משקיפה על דמותי במראה
הלוואי שהייתי רואה משהו אחר
מלבד עור מתקלף
ושפיפות כתפיים
ומשהו עצוב ביציבה של הצוואר
החשוף מאחור
בזמן ששיערי משוך על כתפיי
אני כל כל רוצה לכתוב
שאני מתאבדת על המילים
אני רוצה שהמילים יירו בי חזרה
חיצים
ויחצבו בלבי
מערת עטלפים |
|
|
בכל דור ודור
חייב אדם לראות
את עצמו כאילו
כזה
זוזו לסטרי,
סטייליסט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.