סיפור טוב הוא כמו מוזיקה. הוא חדש, אבל לא לגמרי. יש להביע
רעיון בסיפור, ואם לא, זה לא סיפור. סיפור לא טוב הוא כמו
מוזיקה של גלאס. הוא חוזר שוב ושוב, בלי להביע רעיון חדש, כמו
מוזיקה של גלאס. על הסיפור, כמו המוזיקה, להביע רעיון חדש, אבל
לא לגמרי, ואם הוא חוזר על הרעיון שוב ושוב - הוא לא טוב.
סיפור כמו זה, שחוזר שוב ושוב הוא לא טוב, בלי להביע רעיון
חדש. יש מוזיקה של גלאס ויש מוזיקה לא לגמרי ברורה, ולא לגמרי
טובה. במוזיקה טובה יש הגיון. הגיון חדש ועליו להביע רעיון
חדש, חדשני, רעיון טוב וברור. סיפור טוב הוא סיפור ברור
והגיוני. אם הסיפור לא לגמרי הגיוני, הוא לא טוב, ואם הוא חוזר
על עצמו - שוב  - הוא לא טוב, והוא לא מוזיקה. סיפור טוב הוא
לא "כמו" מוזיקה, הוא מוזיקה. יש סיפורים לא טובים, כמו זה,
שהרעיון שלהם לא טוב, והוא לא הגיוני. סיפורים לא הגיוניים שלא
מביעים רעיון ברור הם לא סיפורים. יש סיפורים שלא חוזרים על
הרעיון אבל לא הגיוניים ושוב להביע גלאס מוזיקה רעיון, רעיון
לא ברור ולא הגיון להביע בלי, זה ברור! זה שוב רעיון לא יש אבל
לגמרי גלאס הוא סיפור טוב. חוזר וחוזר, אם להביע רעיון חדש -
זה בלי ברור! ברור ולא ברור, הגיוני ולא הגיוני, סיפור.
ולפעמים אנחנו שוברים את מה שרצינו להביע, ולא מקיימים את
ההבטחות של הכותרת, והורסים הכול. ובאמת, חבל, אפילו שהסיפור
יוצא טוב בהרבה עם הרבה מילים. זו לא חכמה להיות טוב בהתחלות
וגרוע בסופים.