אני ילדה קטנה,
ישובה בכיתה
בנות, בנות סביבי,
בנות, בנות.
ומורתי, זו התמירה,
זו הנשגבת,
שמעולם לא הייתה לי,
אינה כעת
ואולי לעולם גם לא תהייה.

במרחק נגיעה לא מושגת,
מבט, לו אתחנן,
ליטוף, שלא מגיע,
לעולם הוא לא מגיע.

בנות, בנות סביבי,
בנות, בנות.

כולן ומורתי,
לו רק הייתה שלי,
לו רק הייתי לה,
לו רק אני והיא,
אני כולי כמיהה
אבל לעד, כולי כמיהה
אני לבד.
אם לא איתה,
עם אף אחת.
בנות, בנות סביבי,
בנות, בנות.
רק לא אתי,
אף לא אחת.