[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







כלבי אשמורת
/
מחשבוני כיס

איזה יום צבוע זה
יש תינוקות שבוכים "אימא! אבא!"
ויש אימא-אבא שצועקים "שתוק כבר, חתיכת חרא!"
יש ילדים רעבים שרוצים לאכול סנדוויץ',
ויש הורים שמשאירים אותם רעבים כי -
"אתה לא תאכל סנדוויץ', תחכה עד שאגמור לבשל,
בשביל מה אני מבשל/ת?"
ויש ילדים שקמים כל בוקר בשש לבית-הספר,
ולא נותנים להם לשחק עד שיסיימו את השיעורים
מה אמר מייקל ג'קסון? "ילדותם נשדדת מהם"
אבל אני, למרות שאני איש גדול,
בעלי שררה עוד מנסים לסתום לי את הפה
שיסתמו לי את הפה, האמת תנצח בסופו של דבר.



החצילים מנצנצים בבוקר יום שישי
האיכר גוזם אותם מאיפה שהם צומחים,
אני לא יודע איפה חצילים צומחים
אני בור ועם הארץ, תתבעו אותי
ילדות אחרי צבא מרכיבות מחשבונים קטנים וזולים
האצבעות כואבות, הסבלנות על סף רתיחה,
הגב כואב מישיבה ממושכת, יש התכווצויות ברגליים
אמרתי לה תברחי משם כל עוד את יכולה,
יש לך הרבה מלאן שכל,
תשתמשי בו
"מה אני אלמד? מה אני אלמד?"

אני למדתי לירות במרצים באוניברסיטאות
הייתי יורה עליהם שאלות, והם תמיד ידעו לענות,
כי הם כאלה חכמים
הייתי מרסק את המרצים האלה,
בשאלות שהם לא ידעו לענות עליהם,
והם אמרו שאני כבר יכול ללמד אותם
כל היום הייתי מרביץ בהם,
הייתי מרביץ בהם תורה,
כדי שידעו דרך ארץ
בסוף היום הם היו מפורקים ממני,
מרוב עייפות,
אבל לימודים זה לימודים, ועבודה זה עבודה.



גרמניה שאחרי המלחמה לא הייתה טובה אליי
אמרתי שאכלתי קש, ואיזה מפגר או מפגרת אמרו -
"אה, כשסוס אוכל חציר זה בסדר..."
אני לא סוס, תאכלי את חציר
גרמניה שאחרי המלחמה זרקה אותי לבית הרוס,
עם אימא חולה ומשוגעת, ואבא עסוק מאוד
בגרמניה שאחרי המלחמה לא היה לי אוכל,
ולא הייתה לי אהבה
ויותר מאוחר גם לא היה לי בית,
כי הייתי בכפר הרצח בן-שמן
נערים בני גילי הצמידו לי סכינים לגרון,
ואיימו להרוג אותי בשנתי
אחד התקרב אליי עם סכין, עם שנאה וגיחוך מריר,
ואז אמר "אני לא אכנס לכלא בגלל זבל כמוך,"
והשאיר אותי בחיים
ואחרי זה מתפלאים למה אני אומר שמנסים להרוג אותי
"מי שמתלונן שמנסים להרוג אותו,
הוא פרנואיד או סתם בכיין?" שאלה איזה מפגרת
בטח, גדלת במשפחה אוהבת כל חייך,
מה את יודעת? כלום.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ארבע רופיות עלת
לך החולצה
הזאת?
אחי, מה אתה
פראייר? שלוש
וחצי גג הייתי
נותן לו!


דיוני תקציב
בניו-דלהי


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/12/16 8:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כלבי אשמורת

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה