אהובתי, אהובתי,
יקירתי, יקירתי,
למה מה את חושבת את עצמך,
קחי את הצורה שלך ועופי לי מהחיים

רחמים-רחמים, בכי-בכי,
כמה העולם הזה אכזר,
כמה אנחנו אכזריים שהתייחסנו אלייך ככה
אנחנו בא-מת מצטערים,
היינו ילדים טיפשים
אבל את נתקעת בשנות התשעים
תתקדמי הלאה, תני גז,
החיים לא יחכו לך

אני יושב בבית ההרוס שלי,
עם הקוקאין שלי,
ומנהל לבני-זונות מוצצי זין את הנכסים
לכל אחד יש זין כ-זה גדול,
ולכל אחת ציצי כ-זה מנופח
באים עם הכלבים הקטנים שלהם שמחרבנים בכל מקום
מריירים לי על שולחן המשרד בנוגע לכסף שלהם

ואני, גם אני, יש לי כ-זה גדול,
אני צריך את הבית המטופח שלי, עם הגינה והכול,
וגם את אשתי שתהיה מסופקת מאיזה איטלקי,
והבת שלי שמוצצת, ולא מתביישת
הכול יש לי על השולחן, כל מה שאת רוצה,
ערוצי פורנו וקוקאין וכסף בדולרים בכספות
אבל אני לא מאושר בכ-לל,
זה לא חיים כבקשתך
מבחוץ נוצץ, מבפנים רקוב,
יש לי בעיות זקפה, וכואב לי כשאני משתין,
ויש איזו אחת משגעת שדופקת אותי בתחת

אני צופר לילדות בנות 16, ומחמיא להן על הציצי,
"מותק, רוצה לעשות סיבוב?"
לפעמים הן רוצות,
אין כמו לגמור בתוך בת 16,
בפה או בקוס, זו הגמירה של החיים,
אין יותר מזה
חוזר הביתה, "זרקת את הזבל, האכלת את הכלב?"
מה יש לי בחיים,
סאדו, ונשים משופצות,
קוקאין וכסף,
מכוניות יפות ובת מוצצת חוצפנית שאני חולה עליה
כל מה שאתה רוצה יש לך בתל-אביב,
אפילו מכונת פופקורן - יש לך בתל-אביב.