[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"לא רציתי לומר את זה, אם כי חששתי שאצטרך. תביני, זה לא
שגרתי, אבל אני כבר לא יכול מבחינה מוסרית להחזיק את זה אצלי.
אז בימים ההם כשחשבת שאני, האמת שאין לי מושג מה חשבת עליי אז,
בכל מקרה, יצא לי להסתובב פה באיזור כמה פעמים ולחשוב. המחשבות
חמקו ממנו, ואת לא מאמינה כמה קשה היה לי להחזיק באחת. האמת
שאין לי מושג איך אני באמת אומר לך את זה, כי המחשבה היא כה
חלושה ושברירית, שאני מפחד שבדרכה ממני אלייך היא תעלם ותפוגג.
חשבתי שאני אוהב אותך אז, וכנראה באמת אהבתי אז, בדגש על אז.
אבל בזיכרוני אני לא. אני אסביר: הזכרונות, המחשבות, הן
רעיונות, רעיונות שטבועות בנו מעצם היותנו קיימים, או יותר
נכון, מעבר לקיימים, מעצם היותנו עצמנו. אדם מקבל או מייצר את
המחשבות שמתאימות לו. אז חשבתי על עצמי כתבנית, ממנה יכולות
לצאת שלל עוגות, אך התבנית תשאר תבנית, הצורה לא תשתנה. סברתי
כי אני כבול תחת הגדרה כלשהי והאהבה, היא.. היא כחלק מהתבנית
שהיא אני. האהבה שלי אלייך היא מקום שהייתי צריך למלא בשביל
להיות עצמי, מין אישור לעצמי. ומה שיפה זה שהאמנתי באהבה ההיא,
ומפני שהאמנתי באהבה ההיא, היא גם התממשה. ואכן, כך היה. הייתי
מאוהב בך. אבל היום, אני לא רוצה להיות בתבנית ההיא, אני לא
רוצה שום קשר אליה, אני מסתייג מעצם היותי עצמי, אני מסתייג
ממה שאני, ולכן, אני גם מסתייג מאהבתי אלייך. וכנראה שזה בגדר
בריחה, מפני שאני לא יכול להשלים עם מה שנהפכתי להיות. או יותר
נכון, עם מה שאני ועם מה שאהיה. אין לי דרך מוצא, אני שוקע.
בגלל המחשבות האלה... אני מפחד, כי לא רק שאיבדתי אותך, אני
מאבד גם את עצמי. אז אני מתרחק ממך, כי את דבר האחרון ש."


"אני חייבת לקטוע אותך, אבל אתה פשוט מזיין לי את השכל ונשבר
לי."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשפגשתי את סנטה
קלאוס אמרתי לו
שאני לא מאמין
בו, והוא בתגובה
קטנונית אמר לי
שהוא לא מאמין
בי.

אחרי שנייה
נעלמתי מהקיום.

הקורבן הבא יהיה
אליהו הנביא.


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/12/16 2:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נדב מימון

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה