[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בערך בשעה הזו, לפני שבועיים, היתה השיחה האחרונה שלנו.
במשך שבועיים שלמים לא דיברנו, והמצב הזה עדיין מרגיש כל כך לא
הגיוני.
במשך שבועיים שלמים ניסיתי להבין, אבל אני עדיין לא מצליחה.
במשך שבועיים שלמים אני מנסה להבין מה עובר עליך, ולמרות שרוב
הזמן אני בטוחה שאני יודעת, יש גם פעמים שאני חושבת שאולי כבר
המשכת הלאה, שמת את כל הסיפור הזה מאחוריך, וחזרת לשגרה שלך.
אני לא יכולה לכתוב לך, או להתקשר. אני צריכה לכבד את הבחירה
שלך, ואין לי שום אפשרות אחרת.
אני כל כך מתגעגעת אליך.
אני מרגישה שאני נקרעת מבפנים.
וכן, הזמן יעבור, וזה ישתפר, ויכאב פחות. אנחנו ילדים גדולים
וכבר עברנו פרידות ויודעים הכל. אבל זה מרגיש שונה הפעם. וזה
הרגיש שונה מההתחלה. הכל איתך הרגיש שונה.
אני לא זוכרת בדיוק מתי הבנתי שאני לא רק נמשכת אליך, אבל אני
זוכרת שכשהבנתי את זה התחלתי לפחד.
לאורך כל הקשר שלנו הייתי המבוגר האחראי.
אני הייתי זו ששמה את המעצורים כל פעם מחדש. את הידיים שלך היה
קשה מאוד להזיז, מהעיניים הרעבות שלך היה בלתי אפשרי להוריד את
המבט, אבל קשה יותר מהכל היה להגיד לך כל פעם מחדש שאנחנו לא
מתאימים.
פחדתי.
ואמרת לי מילים שלא דמיינתי לעצמי שאי פעם אשמע ממך. אמרת לי
דברים שכל כך שמחתי לשמוע, והפחידו אותי כל כך, כי הבנתי כמה
זה חזק, וכמה זה יכול להיות הרסני, כי גם אני כבר ראיתי אותנו
חיים יחד, כמוך.
והדחקתי את זה, והתעלמתי מזה, כי אמרנו שזה לא שווה את זה. שיש
יותר מדי נפגעים.
ועכשיו?
אתה איתי כל היום. ברקע.
אני לא מצליחה להשתחרר ממך.
אתה כל כך חסר לי.
ואם אני מצליחה קצת לשכוח ביום, בלילה אני חולמת עליך.
איך לא הבנת את זה.
איך לא הבנת?
למה הייתי צריכה להגיד את זה בצורה כל כך מפורשת, רק בשיחה
הזו, ולא אמרתי לך את זה קודם, כשהייתי מולך.
הייתי עוזבת הכל בשבילך.
כי אני יודעת שמתישהו, כשאסתכל אחורה, אני אתחרט שלא עשיתי את
זה.
כי זה לא עוד משהו שקרה ואפשר להמשיך אחריו כרגיל.
כי החיבור המטורף הזה שיש בינינו כל כך גדול וכל כך חזק וזה
משהו שאני לא יכולה פשוט לוותר עליו.
אני מקשיבה לרגשות שלי.
והם חזקים מאוד.
ואני כל כך אוהבת אותך.
וזה כואב.
כל כך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמא, למה המעיים
של אבא בחוץ?


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/12/16 2:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ערבה הירש

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה