מירי גלנץ / מה קורה שתקווה מתרסקת |
אני צריכה את "המתים שלי" יותר מתמיד
המגע של הזיכרון עוטף אותי
משיט את הנפש מחוץ לכאב של גוף
אני צריכה יותר
את הכאב ממך
מאשר אותך
שובר אותי
כמו רסיסים של כלי זכוכית
לאט לאט
וממנו משתחררת רוח
שהייתה כלואה
מה רוח תעשה בלי גוף
אם היא מתנתקת ממנו
והולכת לדבר קצת עם מתים?
עוד מעט היום בו נולדתי
זה יום כמו חבלי לידה
צורמים כמו מיתרים לא מכוונים
אני רוצה את המתים שלי
שיוציאו אותי מחוץ לגוף הזה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|