חשבתי עלייך,
על זה שאת לא מכירה אותי וגם אני
התאהבתי בך רק לרגע.
זו הייתה מחשבה מפוקחת ומפוכחת,
שכחתי לרגע להביט ישר לכיוון אז הבטתי
הצידה.

המבט  שלי לא הרפה, אבל אני לא יכולתי לראות,
כנראה היו כמה שדים בלתי רצויים
שעליהם חשבתי בזמן שחשבתי
כי כשהסתכלת בחזרה מהצד השני של הספרייה,
הופתעתי.

הסטתי מבט, שתחשבי שזו לא את,
אבל כבר ידעת אז ויתרתי מראש,
צעדתי קדימה,
הסתכלת על המחשב בכלל.
את כנראה לא יודעת על השדים
שגרמו לי לחשוב.

יש משהו בגשם הזה, בחוץ,
הוא דוחק מאוד,
זה יותר משזה נראה לעין
וכשאת עיוורת אין ברירה,
אסור לי לשים לך מכשולים.

אז חשבתי עוד קצת,
הנה את תלויה מהתקרה,
תמונה נפלאה נחרטת במוחי ואני מלטף את התלתלים שלך,
זה לא משהו רצוני,
אבל שמחתי כשהפסקת להסתכל על המסך,
שלחת אלי חיוך שמעולם לא נפתח,
שאלת אם אני יכול לתת לך לעבור
ואני חייכתי, שבע רצון,
התאהבתי בך לעוד רגע אחד קצר.

אני לא יודע איך קוראים לך.