הוא קיבל מנת גלידה ישר מברז הגלידה,
של מתקן הגלידה, בטעם שוקולד-מוקה
הוא חיפש את הגלידה בלשונו,
וגם מצא
היו שם הרבה סוכריות במרכז המסחרי
אנשים אכלו פלאפל ושווארמה כאילו איו מחר,
וזללו ארטיקים גלידה, בורקסים ופיצות
הילד הקטן רצה את השפע גם כן,
אבל במקום שהוא יאכל את השפע,
השפע אכל אותו
כולם התחברו למקור הכוח שלו,
והוא התחבר לשלהם
בחלונות הציצו השכנים וצחקו,
לא כל יום באמת מישהו חופר את קברו

היו שם ילדות עם קוקיות וקצוות צבועים ירוק וכחול
היו שם גברות שיושבות על כיסא נהגים,
ונכנסות עם המכונית בכולם
תמרורים היו בכל פינה,
חלקן מטעים, חלקן לא
כשצצו תמרורי האזהרה - כבר היה מאוחר מדי,
המכונית הקטנה של הילד החליקה לתעלה
והמים מציפים והוא טובע,
ואלפי ידיים מנסים למשוך אותו החוצה, ולא יכולים
כבר הכינו לו שק גופות לכל מקרה שלא יהיה
כבר חפרו לו את החור באדמה

הוא היה ילד של ממתקים,
של שפע, של מרכז הקניות
הוא היה ילד של פלאפל ושל שווארמה,
של גלידות, בורקסים ופיצות
וכשהוא השמין, השמין כל העולם אתו,
וכך הוא הצליח לצוף
בקושי זז וכל צעד מרעיד עולמות ומבקע אספלט,
הוא צעד לאורך הכביש הישן הדהוי,
מהתעלה לבית שלו הקטן הצנוע
הם ראו את הצבעים המטורפים מהדהדים בעיניים שלו,
זמן כלשהו הם האמינו, אחרי-כן כבר לא
אבל זה לא משנה,
גם כשהדגלים ירדו לחצי התורן אחרי שקיצצו את החבלים
הוא לא רזה באמת, הוא רק הפסיק לאכול
הוא אוהב להסתובב עדיין ליד המרכז המסחרי,
אבל הוא לעולם לא קונה,
אפילו לא מסטיק.

התאריך לא קובע, וגם לא השעה בשעון
מה שקובע זה על איזה גל רוכבים
כשמסתכלים על הנוף, כשמסתכלים על האנשים,
מה שקובע זה באיזה ראש נמצאים
המכוניות מתקדמות בשיירות,
הן מאוד מנומסות,
מחכות בסבלנות שהתנועה תתקדם,
הרי יש עוד מכוניות ובהן עוד אנשים
כולם רוצים להגיע לאן-שהוא
לכולם יש עניינים דחופים
אנשים לא יוצאים מהבית סתם כי בא להם,
יש להם מה לעשות,
גם אם זה רק להחליף נוף,
גם אם זה רק ליהנות מהנסיעה.